"בקרוב ניירט טילים רחוק מהגבול וללא אזעקות": יובל שטייניץ על יכולת ההגנה האווירית של ישראל

יו"ר רפאל מצהיר: מערכת הלייזר "מגן אור" תהפוך למבצעית בקרוב • "רוב היירוטים יתבצעו בלייזר, סמוך למקום שיגורם" • על החשש ממחסור במיירטים: "יש לנו מספיק" • על מערכת ההגנה מנ"ט "מעיל רוח": "הצילה מאות לוחמים בעזה" • על 7 באוקטובר: "אין חסינות מהפתעות מודיעיניות"

יובל שטייניץ. צילום: שי אלבז

בקרוב מדינת ישראל תוכל לעבור למציאות חדשה של יירוט איומים, שנדמה כי היא נלקחת מתחום המדע הבדיוני – אבל קורמת עור ואור בימים אלה ממש. ד"ר יובל שטייניץ, יו"ר רפאל, אומר בראיון ל"ישראל היום" כי מערכת הלייזר ליירוט טילים "מגן אור" תהפוך מבצעית בתוך כשנה, ותוכל ליירט איומים הרחק מגבולות ישראל. הראיון נערך לפני המתקפה האיראנית.

שטייניץ כיהן כשר בארבע ממשלות ישראל, וכח"כ מטעם הליכוד. בין היתר שימש יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שר האוצר והשר לעניינים אסטרטגיים ולענייני מודיעין. הוא ד"ר לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, ומתמחה בפילוסופיה של המדע. במהלך שנותיו בפוליטיקה נחשב למקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו. ביולי 2022 הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, ומזה כשנה וחצי הוא יו"ר רפאל.

כמי שמבין דבר או שניים בביטחון, וכאחד שישב בלא מעט קבינטים, איך אתה מסביר את 7 באוקטובר?

"אין חסינות מפני הפתעות מודיעיניות. גם שירותי המודיעין הטובים בעולם לא יכולים להבטיח מפני הפתעות. הפתרון הוא לבנות את המערך כך שיתפקד ללא התרעה. לא החזקנו מספיק כוחות בקו השני. תפיסת הביטחון שלנו לא יכולה להתבסס על התרעה מודיעינית. גם ב-73' סמכנו על התרעה מודיעינית והחזקנו קווים דלילים".

שטייניץ פרש מהפוליטיקה הישראלית אחרי 23 שנים של שירות ציבורי עם "הרבה סיפוק וצלקות", כפי שהוא מתאר. כשפנו אליו לשמש כיו"ר רפאל, הוא פשוט לא יכול היה לסרב. "תמיד הערצתי את רפאל", הוא אומר, "גם כשהייתי יו"ר ועדת החוץ והביטחון אמרתי שלמדינת ישראל יש שני נכסים אסטרטגיים: המוסד ורפאל. רפאל היא התעשייה הביטחונית הכי מקצועית, הכי מדעית וטכנולוגית, יצירתית ונועזת מחשבתית. אין בעולם תעשייה ביטחונית שיכולה להתחרות עם רפאל ברמה המדעית והאקדמית. היא למעשה מעין שילוב בין מכון מחקר מדעי לבין תעשייה ביטחונית".

99% יירוט

לחברת רפאל מאות רבות של פרויקטים ופיתוחים חדשניים, שזכו עשרות פעמים בפרסי ביטחון ישראל. בשנים האחרונות היא ידועה בעיקר בזכות מערכת כיפת ברזל שעד לפני שני עשורים היתה בגדר מדע בדיוני, וב־7 באפריל 2011 הוכיחה לראשונה את יכולותיה ביירוט איום אמיתי ברצועת עזה.

יירוט של כיפת ברזל מעל אשקלון, צילום: רויטרס

"כיפת ברזל היא המערכת היחידה מסוגה בעולם, והיא השתפרה מאוד, גם במהלך המלחמה. היא רושמת אחוזי יירוט גבוהים מאוד, של 95%, כשבפועל אחוזי היירוט של טיל מול טיל הם 99%, אם מכניסים למשוואה את זה שהיא יודעת ליירט סלקטיבית. כשהייתי יו"ר ועדת החוץ והביטחון הצבא התנגד להגנה אקטיבית, אך שינה את גישתו אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006, כשעשרות ישראלים נהרגו מירי רקטות, ו-2 מיליון בני אדם עזבו את הצפון".

אבל יש הטוענים שבגלל כיפת ברזל הרגשנו מוגנים, לא יצאנו לסכל את ההתעצמות של האויבים, ולכן לא נדרשנו לכאורה להגיב לירי שלהם.

"אני לא מקבל את הטיעון הזה. רוב המדינות בעולם לא יוצאות למלחמת מנע, בטח שלא אל מול בניין כוח של האויב. אין כמעט תקדים למלחמת מנע מול מרוץ חימוש. זה קונספט ישראלי שנרשמת בו הצלחה חלקית. כיפת ברזל מגינה גם על הכוחות, על הגיוס שלהם. היא מאפשרת לישראל לתפקד תחת אש, לעובדים להגיע לעבודה, לחיילים להגיע לבסיס, לקווי הייצור להמשיך לעבוד.

"במהלך המלחמה הגברנו את ייצור ה'טמירים' (מיירטי כיפת ברזל - ל"ש), זאת למרות שכרבע מהעובדים שלנו גויסו. אנחנו מקימים מפעל לייצור טמירים גם בארה"ב, וזה יאפשר גם יתירות למקרה שקווי הייצור שלנו ייפגעו".

ב-2012 כמות המיירטים היתה שיקול בהחלטה לעצור את מבצע עמוד ענן. האם עכשיו מספר הטילים המיירטים יהווה שיקול בהמשך המלחמה?

"לא איכנס לכמות המיירטים. מצב ההגנה שלנו מול האיום הוא טוב יחסית. לא מושלם, אבל טוב".

לכיפת ברזל אמורות להיות גם יכולות ליירוט כטב"מים, אבל כמו שראינו במלחמה אחוזי היירוט במקרה הזה נמוכים יותר.

"את רוב הכטב"מים אנחנו מיירטים. אם מדברים על 99% יירוט של רקטות, פה רוב הכטב"מים מיורטים - רובם, אבל לא כולם - באחוזים גבוהים. הבעיה היא לא היירוט אלא הגילוי. חלקם קטנים מאוד. אנחנו מייצרים מגוון אמצעים ליירוט כטב"מים, ובין היתר מערכת לייזר קטנה, 'מגן אור''".

מערכת "מגן אור". "עוד שנה נספק מערכת ראשונה", צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

מערכת הגנה אווירית נוספת שבה משתמש צה"ל לא מעט היא קלע דוד. היא יקרה וגדולה יותר מכיפת ברזל, אבל זולה מהחץ, מה"פטריוט פאק 3" ומה"ט'אאד" האמריקניות. "לקלע דוד יש את יכולת התמרון הגבוהה בעולם. הוא טיל ייחודי שיכול להפיל טילים בליסטיים, טילים מאיראן, טילי שיוט, מטוסים ורקטות. אין מערכת שמתקרבת לקלע דוד. מספיקה סוללה אחת או שתיים כדי להגן על כל המדינה", אומר שטייניץ.

יירוט בעלות של 4 שקלים

אך המערכת שתופסת עוד יותר את הקשב התקשורתי היא מערכת הלייזר "מגן אור", שפותחה על ידי גאוני רפאל. במשך עשרות שנים ניסו מדינות העולם למצוא דרך להשתמש בלייזר כנשק, מגן או תוקף, אך לא הצליחו למצוא פתרון טכנולוגי לכך בגלל שינויי התנאים באטמוספרה שהחלישו, או יותר נכון פיזרו, את קרן הלייזר במרחקים גדולים. גאוני רפאל הצליחו למצוא את הדרך, ואף רשמו על כך פטנט. "אנחנו עובדים על המערכת, ועוד כשנה נספק לצה"ל מערכת מבצעית ראשונה", מבטיח שטייניץ.

מערכות "מגן אור" צפויות להשתלב בתוך סוללות כיפת ברזל הקיימות, ובתחילה ליירט רקטות קצרות טווח. עלות המערכת עצמה ממש לא נמוכה, אך מערכות הלייזר תופעלנה מאותה מערכת שליטה ובקרה של כיפת ברזל, מה שיוזיל את עלותן, וכן יחסוך בכוח אדם להפעלתן. המערכת ומפעיליה יחליטו אילו איומים ליירט באמצעות הלייזר ואילו איומים באמצעות כיפת ברזל, בהתחשב בנתונים שונים כמו טווח הירי ומזג האוויר שאולי יקשה על הלייזר.

"רוב היירוטים יתבצעו בלייזר, חלק במיירטים", חוזה יו"ר רפאל. "אם על פי פרסומים זרים כל יירוט של כיפת ברזל עולה עשרות אלפי דולרים, הרי שכל יירוט בלייזר יעלה 4-3 שקלים, כמחיר החשמל. את מיירטי כיפת ברזל נוכל לשמור לאתגרים שהלייזר לא יוכל ליירט, או כשמזג האוויר יהיה בעייתי. הלייזר גם יחסוך את מרבית האזעקות, כי היירוט יתבצע סמוך מאוד להמראה, כך שלא יופעלו אזעקות במקום היירוט המשוער, וגם לא במקום הנפילה המשוערת כשהאיום ייורט. רוב האיומים ייפלו מעל המקום שממנו שוגרו, וגם יהיה מספיק זמן לשגר לעברם מיירט של כיפת ברזל".

בכל רגע 600 פיתוחים

במהלך הראיון מעדיף שטייניץ להתמקד במערכות ההגנה האווירית, כמו גם במערכת ההגנה האקטיבית לכלי רק"מ "מעיל רוח" שלדבריו "הצילה מאות לוחמים במלחמה האחרונה". מטעמי ביטחון מידע, שטייניץ בוחר פחות להתמקד בכלי הנשק ההתקפיים שמייצרת רפאל. "חלק גדול ממה שאנחנו מפתחים ברפאל הוא לא לפרסום. חלק מהפרויקטים הם במידור כל כך גבוה שאפילו חלק מהסמנכ"לים בחברה לא מודעים לקיומם. בכל רגע נתון אנחנו מפתחים 600 פרויקטים במקביל. אנחנו מפתחים גם מה שצה"ל ומערכת הביטחון לא רוצים כרגע, וזה מאפשר לנו להגיע לפריצות דרך מהירות, כמו שהיה במקרה של כיפת ברזל".

מערכת "מגן רוח". הצילה מאות חיילים, צילום: הדמיה רפאל

גם אתה חושב כי אחד הלקחים המשמעותיים של המלחמה הוא הצורך הישראלי בעצמאות בייצור ופיתוח אמצעי לחימה וחימושים?

"אני מתנגד לקונספט הזה, והוא גם בלתי אפשרי. אין דבר כזה עצמאות מוחלטת. אפילו המעצמות לא עצמאיות – גם רוסיה קונה אמצעי לחימה מאיראן ומסין, ארצות הברית קונה חימושים גם מאיתנו למשל. לייצר בעצמך הכל זה לא תמיד יעיל, מה גם שצריך חומרי גלם. יש כמה סוגים של עצמאות, וזה לא טוב להיות עצמאיים לגמרי, כי אז האיכות יורדת וגם העלות עשויה להאמיר. כך, למשל, אנחנו מייצרים כיפת ברזל בארה"ב גם לטובתנו - לא רק כי ארה"ב מממנת, אלא כי זה מאפשר לנו יתירות אם המפעלים בארץ תחת אש, ויש לנו יכולת להשיג שם עובדים זולים יותר. בפריטי חימוש מרכזיים הייתי רוצה יכולת לייצר לבד, אבל זה לא ניתן לגמרי, כי חומרי גלם כמו פלדה ונחושת צריך תמיד".

אתה מדבר על מפעלים תחת אש, ובאמת בימים האחרונים ראינו ניסיונות של חיזבאללה לפגוע במפעלים שלכם בצפון הארץ.

"כשהייתי יו"ר ועדת החו"ב אמרתי שצריך למגן שני מתקנים: מעגן הצוללות בחיפה ומתקני רפאל. בזמן המלחמה השקענו עשרות מיליוני שקלים כדי למגן את מה שאפשר בתוך המתקנים שלנו".

לאור ניסיונך העשיר, האם פונים או פנו אליך בבקשה לחזור לתפקידים במרחב הציבורי הפוליטי? יש כאלה שמתייעצים איתך?

"הצעות תמיד יש. אני מרוצה מאוד ברפאל ויכול להשפיע לא מעט ולתרום מבלי לשלם את המחיר הכבד של הפוליטיקה. וכן, מתייעצים איתי, הרבה יותר ממה שחשבתי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר