חיסול נסראללה הוא שיא התהליך בו ישראל השיבה לה את כבודה בעיני העולם הערבי | פרשנות

חיסול חסן נסראללה אתמול (שישי) הינו הפעולה הצבאית והמדינית הישראלית החשובה ביותר מאז נצחון מלחמת ששת הימים. החיסול יזעזע את כל המזרח התיכון, מתימן ועד איראן, ומהווה הישג עצום במלחמה נגד הטרור האיראני.

בתקיפה אחת בלב הדאחיה קופד ראש הנחש, שרדף את ישראל לפחות שלושה עשורים. נצראללה היה האיש החשוב ביותר לא רק בלבנון, אלא גם באיזור. הוא קבע הכל בלבנון – החל מההחלטה אם לצאת למלחמה ועד למינוי הנשיא, והיה מעורב עמוקות בנעשה בסוריה, בעיראק, ברצועת עזה ובתימן. הוא אמנם התחבא מאז מלחמת לבנון השניה ב-2006, אך חשב כי הוא חסין וכי ישראל לא תעז ולא תוכל לפגוע בו. הוא טעה.

חיסולו הוא גולת הכותרת בצבר המכות שספג חזבאללה בשלושת השבועות האחרונים, המשנות את המצב בלבנון מיסודו. זוהי גם מכה קשה לעדה השיעית כולה – שעמדה רובה ככולה מאחורי חזבאללה מאז 1982 והיתה תלויה בו פוליטית וכלכלית, והיא מערערת את יחסי הכוחות במדינה בין העדות וגורמי הכוח השונים, שחלקם עויינים מאוד את חזבאללה. תוצאות הזעזוע הזה יהיו מרחיקות לכת וישנו את דמותה של לבנון.

נסראללה מצידו בנה במשך שנים את תדמיתה החלשה של ישראל בעולם הערבי, והשווה אותה בנאומים רבים לנמר של נייר, או "חלשה מרשת קורי עכביש", כפי שהוא כינה אותנו. רבים מאוד האמינו בכך בציר הטרור השיעי, וטבח 7.10 חיזק תפישה זו עוד יותר.

ישראל נתפסה אז מופתעת וחלשה. שידורי הוידאו החיים ממצלמות מחבלי חמאס שטבחו בתושבי עוטף עזה עוררו אופוריה עצומה בקרב ארגוני הטרור בעזה, באיו"ש, בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן, וכמובן בטהראן. תדמיתה של ישראל היתה בשפל המדרגה. דברי נצראללה עליה נראו בעיני העולם הערבי כנכונים.

לכן הצטרף חזבאללה למלחמה למחרת היום, מתוך תחושה כי תבוסת ישראל המלאה הינה רק ענין של זמן, ועל כן רצה לקחת בה חלק מרכזי.

אולם, עם התאוששותו המהירה של צה"ל והמכות העצומות שספג חמאס מידי ישראל, לצד ההרס העצום ברצועת עזה, הלכה תמונה זו והשתנתה. הציבור הלבנוני הבין מיד כי מה שקרה בעזה, צפוי גם לו, והוא החל למחות בפני חזבאללה על גרירת המדינה כולה למלחמה. נצראללה לא שעה לקריאות מבית והמשיך בהפגזת ישובי הצפון, חרף העובדה ש-100,000 מתושבי דרום לבנון השיעים הפכו לעקורים מבתיהם. גם חיסול חברי ההנהגה הבכירה של הארגון לא עצר אותו, אלא שכעת הוא עצמו איננו.

חיסול נסראללה משנה הכל. אין ולא יכול להיות לו מחליף. חזבאללה לא יהיה עוד כשהיה, גם אם ימשיך לירות רקטות על ישראל וגם אם יצליח להפתיע ולהרוג, חלילה, ישראלים – הארגון מוכה קשות.

כמו בעזה, גם תומכי ארגון הטרור הזה, מבינים כעת כי חייהם השתנו ללא היכר ולא יחזרו עוד למה שהיו. כמו העזתים, גם הם מבינים כעת היטב כי החזון לחיסול ישראל שהתווה להם אדם אחד בשירותה של איראן – נצראללה – חיסל בעצם אותם, ואותו.

ברבות הימים והשבועות הקרובים, תלך ותגדל התרעומת של השיעים בדרום ובבקאע נגד חזבאללה, שכבר בולטת. מותו של נצראללה גם מסיר מהדרך את פחדם מתוצאות מתיחת הביקורת על הארגון.

השיעים יודעים כי אין מי שיסייע להם כלכלית, אין מי שישכן אותם במקומות מקלט זמניים ואין מי שיבנה את בתיהם מחדש. סעודיה, קטר והאמירויות לא יבנו מחדש את לבנון, כפי שהיה בשנת 2006. גם לא ארה"ב וצרפת.

המשך הפגיעה הקשה בחזבאללה, ובראשו חיסול נצראללה, משיב על כן לישראל את ה"הייבה" שאבדה לה ב-7.10. "הייבה" הינה מילה ערבית המבטאת מצב בו רוחשים למישהו כבוד מעורב בפחד, בשל כוחו הרב. זהו הבסיס להסדר הבא.

ה"הייבה" המחודשת היא זו שתביא בסופו של דבר לשקט בגבול, שימשך תקופה כזו או אחרת, ולחזרת תושבי הצפון לבתיהם.

גם כעת, לאחר חיסול מנהיג חזבאללה, יהיה עלינו להמשיך ולבצר את כוחנו. אולם, יש לזכור כי מעמדה של ישראל באיזור זכה היום לחיזוק עצום וחסר תקדים, והוא זה שיביא לנו הזדמנויות מדיניות חדשות בעולם הערבי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו