ההסלמה בצפון: הרגע שבו נדע שעברנו מ"מערכה" ל"מלחמה כוללת"

רצף הפעולות ההתקפיות של מדינת ישראל וצה"ל שכללו את חיסולם של מפקדי חיזבאללה פואד שוכר ואיברהים עקיל (שניהם בתקיפות ממוקדות ברובע הדאחיה, מעוז חיזבאללה בביירות) ושתי פעולות תודעה/סייבר ממוקדות למכשירי הקשר של פעילי חיזבאללה - הביאו את נסראללה להודות בנאומו ביום חמישי האחרון, כי הארגון ספג את המכה הקשה ביותר מאז הוקמה תנועת ההתנגדות.

הסרת איום התגובה אתמול (ראשון), על ידי צה"ל וחיל האוויר, נתן גם את אות הפתיחה לחיזבאללה, בניגוד לכוונת התגובה הקודמת (בוקר ה 25/8). יש לומר כי ישראל דחקה את חיזבאללה לעמדה שבה התגובה שאנו עדים אליה בשעות וביממה האחרונה היתה בלתי נמנעת.

למרות הדרדור וההסלמה, חלק מ"שבירת המשוואות" הבלתי כתובות שליוו אותנו בכמעט שנה האחרונה, ניתן וצריך לומר כי גם היום שני הצדדים, ישראל מכאן וחיזבאללה משם מנסים לשמור על גבולות (חדשים), שמונעים בשלב הזה כניסה למלחמה כוללת.

גבולות ההסלמה

ישראל מתחמת את מרביתם המוחלט של התקיפות למרחב דרום לבנון וחיזבאללה הדרים את קו התגובה למרחב חיפה - טבריה וצפונה (אגב, אותו מרחב עימות ממלחמת לבנון השניה), חיזבאללה לא פועל עד כה בהיקפי יכולת שבידיו להביא לידי ביטוי, לא מטחים עצימים מדי (בידיו יכולת של מטחים של מאות רקטות בשעה) ולא נשק תלול מסלול מדויק.

חיזבאללה יודע ולהערכתי לכן גם לא שיגר למרחב מדרום לחיפה (גוש דן, או תשתיות לאומיות דרומית לחיפה, חדרה ואחרים), פעולה כזאת היתה מביאה להכרזת מלחמה ויציאה מוחלטת מתהליך נשלט כפי שנראה בנקודת זמן זו.

המציאות עלולה להתהפך באחת, במקרה (נקווה שלא) של תוצאה שבה ישראל לא תוכל לעבור לסדר היום. לכן, תפקיד ההגנה האווירית בשעות וימים קריטיים אלה הוא כפול, מצד אחד לסכל ולמזער את הפגיעות בשטח מדינת ישראל, ועד כה עושים זאת באופן מעורר הערכה (אין פריבילגיה להוריד את הדריכות והמוכנות ולאפשר זליגת מטרות) ומצד שני לאפשר לדרג המדיני לשלוט במדרגות הדרדור מתוך עוצמה ולא מתוך אילוץ או חולשה - זו נקודת חוזק משמעותית למדינה שיש לה את היכולות הללו.

האתגרים במזרח ובדרום

כל העת צריך לזכור שהזירה והמערכה הדרומית עדיין מתנהלת והיא "פתוחה", גם בהקשר מתווה החטופים שאיננו בנמצא כרגע וגם בהקשרי התיעדוף שקבעה הממשלה ולא שינתה אותו בין הזירות (כרגע זוהי משקולת פורמלית שראוי לפתור אותה).

ללא קשר גם ביממה האחרונה אנו עדים למשמעות המלחמה הרב-זירתית, התלכדות הזירות והסולידריות של אירן ושלוחותיה, המיליציות האירניות בעירק ולא רק. עובדה שמחייבת את מערכת הביטחון לפקוח עיניים ויכולות גם לזירות האחרות, אני מעריך שאיתגור הזירות ממזרח ודרום ימשיך ככל שהמערכה בלבנון תלך ותעמיק.

כשנראה את תקיפות צה"ל מתרחבות צפונית ממרחב דרום לבנון וחיזבאללה משגר ומפעיל יכולות דרומית למרחב חיפה והעמקים, נדע שבמלחמה כוללת אנחנו. נקווה שהבלתי נמנע הוא עדיין נמנע, למרות ועל אף ימי ההסלמה והקרב שאנו עדים לה.

הכותב הוא תת אלוף במילואים. לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי.