הצפון נכנס למטרות המלחמה, הוכשטיין קיבל סירוב מנומק - והדרג המדיני יצטרך להכריע

הסערה הפוליטית שהתחוללה לאורך יום האתמול שמה בצל את הדיונים הביטחוניים הקדחתניים שנערכו מאז הלילה הקודם, בעקבות הירי של החות'ים לעומק ישראל וגם לקראת מערכה מוגבלת בצפון.

לדיונים שהתקיימו בהרכבים שונים עם צמרת מערכת הביטחון, רה"מ נתניהו והשר גלנט, הגיעו גם דרעי והשרים כ"ץ, דרמר וסמוטריץ'. אלה, לצד העניינים הפוליטיים, הובילו לדחייה על גבי דחייה של ישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני שתוכננה לאורך יום שני ולבסוף כונסה רק בעשר בלילה, בסיומה החליטו השרים על הוספת החזרת תושבי הצפון בביטחה לביתם למטרות המלחמה הרשמיות.

פרומו להחלטות שהתקבלו בקבינט קיבל המתווך עמוס הוכשטיין שהפעם, כשהגיש לנתניהו וגלנט את הצעותיו לפשרה מול חיזבאללה, נתקל בסירוב מנומק. זמן ההסדרה חלף, הבהירו השניים, והוסיפו מילות הערכה לניסיונות התיווך האמריקניים. מה על השולחן מבחינת ישראל? כפי שחשף אמיר אטינגר בעיתון זה - מערכה מוגבלת להזזת חיזבאללה לעומק השטח והרחק מהגבול.

הרחקה, לא השמדה

הלילה הקבינט אישר את הכנסת המערכה בצפון לאחת ממטרות המלחמה, לאחר 11 חודשים שהצפון או תושביו המפונים היו זירה משנית לעזה. זו גם היתה מטרת הכינוס העיקרית של הקבינט לפני הירי החות'י למרכז הארץ, אך הדיונים הקודמים לקבינט עסקו גם באופי התגובה הנדרשת לאיום המתהווה הרחק מגבולנו.

הדיונים לקראת הקבינט וגם במהלכו אתמול עסקו במערכה המתהווה נגד חיזבאללה. בכל החלטה שתתקבל, יידרשו בדרג המדיני להתחשב במצב התחמושת ובכשירות אמצעי הלחימה, במצב הכללי של צה"ל אחרי לחימה בת 11 חודשים בעזה, במצב הכלכלי (זו הסיבה להשתתפות שר האוצר בדיונים לאורך היום), ובלגיטימציה פנימית וחיצונית למלחמה נוספת ובחלופות לה, במיוחד אם ההישג הנדרש בסופו של דבר הוא הרחקה של חיזבאללה ולא השמדתו.

בישראל יכולים לבחור גם בשלילת יכולות ארגון הטרור כחלופה למלחמה כוללת, בין היתר בפעולה נקודתית על אותן היכולות שהוחלט לשלול. אם היה נדמה כי בשלב הזה על ישראל להחליט לגבי הכרעת חיזבאללה ושלילת יכולותיו כך שלא יהווה איום עוד על תושבי הצפון, לא בטוח שזו תהיה הבחירה הראשונה של הקבינט, והמערכה המוגבלת שמציע אלוף גורדין תהיה החלופה המועדפת גם על הדרג המדיני, בשל נגזרות העלויות.

הדרג המדיני לא מכריע

גם בעזה נראה שהדרג המדיני מסרב להכריע. בעוד בכירים בממשלה מדברים על חיסול שיטתי של 40 מחבלים ביום, כנזק לחמאס ולסינוואר שיוביל לשחיקה ולקבלת עסקה, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ובדרג המדיני מזהירים: נתניהו ושריו לא פועלים באמת להכניע את הארגון, ומייצרים הישגים טקטיים בלבד - ותוכיח עקשנות סינוואר. בפועל, ברמה האסטרטגית לא מופעל מספיק לחץ על חמאס, האספקה שנכנסת לרצועה מקלה עליו מאוד, ומבחינתו הזמן לא פועל לרעתו.

ראש המל"ל לשעבר וראש מכון משגב, מאיר בן שבת, אמר ל"ישראל היום" כי "כדי להגביר את הלחץ על חמאס צריך ליישם את התוכנית לפינוי צפון הרצועה (כולל העיר עזה), להכרזתה כשטח צבאי סגור ולמניעת האספקה אליה. צריך גם לפעול נגד מנהיגי חמאס בחו"ל, שבימים אלו מעודדים את אנשיהם ביו"ש לבצע פיגועי התאבדות - מהפעלת לחץ על המדינות המארחות כדי לסלקם משם ועד לסיכול ממוקד שלהם".

בינתיים מאחורי הקלעים נמשכות שיחות ישראל והמתווכות באשר לנוסחת העסקה שתונח לפתחו של חמאס. המוקש העיקרי: מפתחות שחרור המחבלים שסינוואר וצמרת הארגון מתעקשים עליהם.

ערוצים עזתיים דיווחו אתמול על מסר ששלח סינוואר למנהיג החות'ים, עבד אל־מלכ אל־חות'י, ולפיו מתקפת 7 באוקטובר "באה כדי להכות בפרויקט הציוני בפלשתין ובאזור. הכנו את עצמנו לנהל מערכה של התשה ארוכה שתשבור את הרצון המדיני של האויב, והמאמצים שלנו איתכם ועם אחינו בלבנון ובעיראק ישברו את האויב ויביאו עליו תבוסה".

בצד הישראלי של ניהול המגעים חוששים מהפעלת לחץ נוסף על ישראל, במקום ללחוץ את חמאס לקבל את הנוסחה שכבר הוסכמה ב־16 באוגוסט. בכירים המעורים במגעים בישראל אומרים כי על ארה"ב להניח שוב את אותו מתווה שהוגדר "סופי" וללחוץ את חמאס לעסקה הזו, במקום לנסות לגרום לישראל להתקפל עוד ועוד כשסינוואר מחייך מהצד.

בהקשר הלחץ על ישראל, ובעקבות הפרסומים כי מאז מארס האחרון ממשלת גרמניה לא מאשרת בקשות ייצוא נשק לישראל, אמר אתמול חבר ועדת הכלכלה של הבונדסטאג, קלאוס־פיטר ווילש, כי "לא ידוע לנו על חברות שקיבלו סירוב לייצוא ביטחוני לישראל". גם דובר הוועדה לענייני ייצוא בפרלמנט הגרמני הצהיר: "אני תומך בייצוא לישראל".

בהכנת הידיעה השתתפו שחר קליימן וניסן שטראוכלר