המסמך שחשף ה"בילד" מלמד שאין תחתית לתהומות הרוע של חמאס. התנועה שביצעה טיהור אתני ותיעדה את הזוועות לצורכי לוחמה פסיכולוגית; התנועה שהשלתה את עצמה שתוכל להשמיד מדינה מתוקף שליחות כוזבת משמיים; התנועה הזאת מנסה כעת לנצל את חולשותיה המדומיינות של ישראל כדי לשרוד. בקצרה - היא תיכשל.
תושבי עזתי: ״הצילו אותנו מחמאס לפני היהודים״ // רשתות ערביות
כבר זמן רב אני עוקב אחר התעמולה החמאסית. זהו מנגנון אפל ומשוכלל מאין כמוהו, אינספור דוברים וערוצים רשמיים ולא רשמיים, בעזה ומחוץ לעזה. פרשנים מטעם, כתבים מטעם, ספרים שנועדו לעצב מציאות מקבילה.
בימים האחרונים מכונת הרעל הזאת נכנסה לסחרור מטורף, והתיעודים של ששת החטופים שהוצאו להורג במנהרה ברפיח הופצו שוב ושוב ושוב. המטרה: להביא לסיום המלחמה לפני השלמת מטרותיה של ישראל - שחרור החטופים ופירוק חמאס מבחינה שלטונית וצבאית. לשבור את רוחנו.
איך נפש האדם מסוגלת לעמוד מול הטרגדיות האלה? גברים ונשים שזועקים לאהוביהם, שנאחזים בתקווה, שנאלצים להקריא מסרים מטעם האויב. פניהם שדופות מהשבי, מעינויי הנפש והגוף. הם פונים לסולידריות הישראלית, לאחדות העם היהודי, למחשבה שאנו כבר לא חסרי הגנה. אין אויב שהיטיב לנצל זאת כמו סינוואר.
את האתוס הזה חמאס ביקש לנפץ, אך דבר אחד קטן נעלם מעיניו: את הערבות ההדדית בין הישראלים אי אפשר לרצוח. את רוח הקרב שניצתה ב־7 באוקטובר אי אפשר לבלום. כי למרות כל המחדלים, ישראל שומרת על ערכיה. הנה רק דוגמה אחת: כשבוע לפני רצח השישה, היו אלה לוחמי צה"ל שחירפו נפשם מתחת לאדמה כדי לחלץ את החטוף פרחאן אל־קאדי, בדואי מהנגב. ישראלי.
מהמסמך של "בילד" עולה שחמאס זנח את סוד כוחה של כל תנועת המונים. ארגון הטרור שהביא קטסטרופה על האוכלוסייה בעזה - כלל לא מתעניין בה, שכח מאין צמח.
מסמך אחר שצה"ל פרסם לאחרונה גילה טפח מעומק השבר. פחות משליש מהעזתים סבורים שחמאס ינצח במלחמה, פחות מרבע סבורים שהמתקפה היתה החלטה נכונה. הרוב מעוניינים למסור את השלטון לגורם אחר. הנתונים נאספו לפני חצי שנה, ואפשר להניח שהתמיכה בחמאס הידרדרה עוד יותר.
מה יישאר מחמאס אחרי המלחמה? אני יודע שאנשיהם קוראים את העיתונות הישראלית בלבנון ובקטאר. אני מקווה שיקראו את זה: מה שיישאר מהם זו תנועה רצחנית וכושלת, שרוסקה על ידי ישראל והפכה לכת קיקיונית. הם לא ישלטו בעזה או ביו"ש, אולי רק ימשיכו לחסות בצל פטרוניהם המושחתים בקטאר.
אנחנו נעשה הכל כדי לחלץ את חטופינו ולהפריח את ארצנו, והם יקברו את חזונם בחולות של דוחא. ממש כמו את איסמעיל הנייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו