התוכנית של נסראללה השתנתה, כללי המשחק לא

מתקפת המנע של ישראל בלבנון היא הישג מודיעיני, מבצעי והרתעתי משמעותי שלא משנה בשלב הנוכחי את המצב הבסיסי בגבול הצפון, ומותיר בפני הצדדים את הדילמה המוכרת – האם לחתור להסלמה או להרגעה.

אפשר להניח שחיזבאללה הופתע מאוד ממה שאירע כמה דקות לפני חמש בבוקר, השעה שבה תכנן לשגר מאות רקטות לעבר סדרת יעדים בישראל – רובם יעדים צבאיים במרחב הצפון, ובהם גם מתקנים אסטרטגיים במפרץ חיפה ובגוש דן (על-פי פרסומים שונים מדובר במתקנים באיזור גלילות).

מימושה של הנחיה כזאת – שמן הסתם ניתנה בידי חסן נסראללה באופן אישי – מחייב שרשרת של פקודות ופעולות שאפשרו את מרחב הפעולה המוקדמת של ישראל.

התקיפה של חיל האוויר היא חלק מסדרת מבצעים שהוכנו ותוכננו במשך חודשי המלחמה למגוון של תרחישים. המסקנה העיקרית שעולה ממנה היא שישראל ביקשה לסכל את המתקפה הצפויה בדרך של פגיעה ממוקדת במשגרים שמהם תוכנן להתבצע הירי, ולא לנצל את ההזדמנות כדי להרחיב את הפגיעה למערכים נוספים של חיזבאללה בגזרות אחרות.

במלים אחרות, וזה גם המסר שהועבר במקביל לתקיפה לשלל גורמים זרים שהתבקשו לסייע במניעת הסלמה: ישראל פעלה כדי לסכל פגיעה בה, אבל אין לה כוונה להתדרדר למלחמה רחבה. אם חיזבאללה יסתפק בתגובה שכבר ביצע הבוקר (כ-250 שיגורים לגליל ולגולן), ישראל מצידה לא תרחיב את המערכה וניתן יהיה לסגור את סיפור החיסול והתגובה של פואד שוכר, שהובילו למתיחות הנוכחית.

התגובה הזאת, שהועברה בוודאי מיידית על-ידי המתווכים הזרים לביירות, מחזירה את הדילמה לחיזבאללה. בארגון קיוו שישראל תתעורר לבוקר מדמם, עם פגיעות ישירות ונפגעים באתרים אסטרטגיים בלב הארץ ובשלל יעדים צבאיים בצפון. במקום זאת התעוררו דווקא בלבנון לבוקר מורכב, שבו ההפתעה שהם תכננו סוכלה ונכסים רבים שהוכנו במשך שנים נוטרלו והוצאו מכלל שימוש.

הדילמה של חיזבאללה מתגברת גם לנוכח דרך והיקף הפעולה שישראל בחרה בה. הפגיעה נעשתה רק בדרום לבנון, כלומר שיתר חלקי לבנון נותרו מחוץ למדינה. בכך אותתה ישראל שהיא משמרת את גבולות המערכה הקיימים, ואם חיזבאללה יבחר לשגר בתגובה רקטות ללב ישראל – הוא יהיה אחראי להסלמה העתידית.

גם הסמיכות של התקיפה לשעת השיגור המיועדת (חמש בבוקר), ההתמקדות ביעדים צבאים בלבד שניתן לקשור אותם במישרין לשיגור המתוכנן (וסביר שמודיעין כזה כבר מופץ לידידים ושותפים בעולם ובאיזור) וההימנעות המובהקת מפגיעה באזרחים (בדרום לבנון) מסייעים לישראל להבהיר שזאת היתה מתקפת מנע בלבד שבוצעה לאחר שכשלו כל הניסיונות להניא את חיזבאללה מפעולה יזומה. לכל המהלכים האלה יש משקל רב בזירה הדיפלומטית והתודעתית בעולם למקרה שנתדרדר כעת להסלמה, והם נועדו לייצר ולשמר לגיטימציה לשלבים הבאים של המערכה בלבנון ולאפשרות שהיא תתדרדר לכדי מערכה אזורית רחבה.

כאמור, הכדור נמצא כעת בלבנון. נסראללה, שכשל הבוקר באופן מהדהד, יידרש להכריע כיצד הוא פועל, ובמשתמע לאן הוא לוקח את לבנון, את ישראל ואת האיזור כולו. הימנעותו מתגובה נרחבת במשך שעות ארוכות מלמדת שהוא שוקל את האפשרויות, מתוך הבנה שהוא עלול לאבד שליטה בתהליך (וסביר שגם מחשש שיופתע שוב כפי שהופתע הבוקר).

בישראל החליטו שלא לקחת סיכונים ולכן הוחלט על צעדי החירום בעורף שננקטים מהבוקר, ובראשם הגבלות התקהלות וביטול אירועים ממרכז הארץ וצפונה. סביר שככל שינקפו השעות ימוקדו ההנחיות, כפי שנעשה במקרה של נתב"ג שם הוחלט לחדש את הטיסות היוצאות והנכנסות אחרי כשעתיים, משהתברר שבשלב הנוכחי אין סכנה למטוסים ולנוסעים.

לצד הדברים האלה, שלוש הערות מתחייבות נוספות. ההערה הראשונה נוגעת למו"מ שיתחדש הבוקר בקהיר, בניסיון לגבש עסקה שתשיב הביתה עשרות חטופים בתמורה להפסקה זמנית בלחימה בעזה. על-רקע ההסלמה בצפון ספק רב אם ניתן יהיה להתקדם להסכם, משום שאיחוד הזירות והסלמה אזורית היו חלומו של יחיא סינוואר מרגע המתקפה ב-7 באוקטובר, וסביר שהוא ימתין כעת לראות כיצד מתפתחים הדברים בטרם יבחר בהסכם. מנגד, האינטרס הישראלי הוא דווקא לחתור להסכם משום שזאת הערובה המיידית להרגיע גם את הזירות האחרות ולמנוע מערכה אזורית רחבה. שלושת המתווכים – האמריקנים, המצרים והקטארים – ינסו לקדם עסקה מאותם המניעים, והצלחתם תלויה כעת במידת הלחץ האפקטיבי שיצליחו להפעיל על החמאס.

ההערה השניה מתייחסת לטענות שנשמעות מהבוקר על-כך שחיל האוויר ביצע תקיפת מנע משום שהשיגורים יועדו לגוש דן, וזאת בניגוד להבלגה המתמשכת על כתישת והפקרת הצפון. הפגיעה המתמשכת בצפון היא אכן שערורייתית, אבל התקיפה הבוקר בוצעה לא משום שמדובר היה במרכז הארץ אלא בגלל שהתקיפה של חיזבאללה כוונה כנגד יעדים אסטרטגיים בעלי חשיבות רבה. סביר שישראל תעשה כך גם בעתיד בכל מקרה שבו תדע כי נכסים חיוניים שלה עומדים בסכנה, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי.

ההערה השלישית עוסקת במדיניות. ישראל פעלה לפנות בוקר בהצלחה, אבל זאת היתה (שוב) פעולה מניעתית ולא פעולה יוזמת. עשרה חודשים וחצי לתוך המלחמה ולישראל אין עדיין מדיניות בנוגע לצפון, והממשלה ממשיכה לסרב בתוקף להוסיף את הצפון ליעדי המלחמה.

התוצאה היא שהפקרת התושבים בצפון תימשך גם בעתיד הנראה לעין, ולמרות שחיזבאללה הוכה הבוקר מבחינה טקטית, ידו ממשיכה להיות על העליונה מבחינה אסטרטגית – עניין שמחייב שינוי מדיניות מיידי.