תפקיד ראש אמ"ן היה תמיד טעון אחריות לאומית כבדה, ובימים אלה האחריות כבדה מאי פעם. האלוף שלומי בינדר הנכנס לתפקיד, מקבל ארגון במשבר חסר תקדים. למרות הכישלון הנורא בשבעה באוקטובר, בעשרת חודשי הלחימה היו לאמ"ן הישגים משמעותיים ביותר. אולם מבוכת הכישלון הצורב בפתיחת המלחמה מטילה על האלוף החדש אתגר מנהיגותי להצבת הארגון על מסילה חדשה.
הרמטכ"ל על המחדל באמ"ן: "יהיו תחקירים נוקבים ועמוקים אחרי המלחמה, לא נכון לעסוק בכך עכשיו" (ארכיון) \\ דוד ג'יני כהן
הכישלון בנקודת הפתיחה למלחמה ייחקר עוד שנים רבות. ובכל זאת בהכללה ראשונית ניתן להצביע על הפער שהתהווה בעבודת אמ"ן בין ההצטיינות המופתית במודיעין הטקטי - מודיעין למטרות - לבין הנכות שהתגלתה בכל הקשור למודיעין אסטרטגי. לדוגמה, על מנת לתקוף כור גרעיני חייבים לדייק בסימון מיקומו, הכרחי לדעת את קווי המתאר למבנה, ואת עומק שכבות הבטון מעליו. בלי הידע הטכני הזה, הפצצה לא תגיע למטרה ואם תגיע ספק אם תחדור ותשיג תוצאה רצויה.
בממדי מחקר אלה אמ"ן רכש בעשורים האחרונים מיומנות עילאית. אבל כל הידע הזה לא מתחיל לסייע בהבנה בשאלות המהות: למה ולשם מה נבנה הכור הגרעיני ומה הוא מבטא בתפיסת המלחמה של האויב? אחרי הכול, לכשיגיע הפרויקט לסיום בהצבת נשק גרעיני מוכן להפעלה רצוי והכרחי לברר קווים מנחים לשיקולי האויב האפשריים להפעלת נשק זה. השאלות האלה אינן טכניות.
הפער מתבטא באופן דומה בהבדל בין מאמץ החקירה המודיעיני הנדרש לסיכול מנהיג חמאס סלאח עארורי בלב ביירות. מחד, מאמץ החקירה המודיעיני הנדרש לסיכול כרוך בעיבוד נתונים דמיוני ומיועד לתקיפה בעיתוי מדויק.
מאידך, מאמץ החקירה לצורך מודיעין אסטרטגי מתמקד בגיבוש הבנה על שאיפותיו וחלומותיו של סלאח עארורי. זאת לצורך סימון משמעויות למפת האיומים ומגמות אסטרטגיות שישראל חייבת להיערך מולם.
לא במקרה, המיומנויות הטכניות למעקב אחרי מטרות לתקיפה הגיעו בעשור האחרון לשכלול שלא היה דוגמתו. העליונות הטכנולוגית שהושגה בישראל בתחומי עיבוד נתונים הובילה את המהפכה בתחום זה גם באמ"ן. אלא שמיומנות זו אינה מספיקה בחקירת שאלות אסטרטגיות התלויות ביסודן במכלול סוגיות רחב הכולל יחד ממדים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ודתיים.
בתחומים אלה ההיסטוריה של אמ"ן רצופה כישלונות. אל הכישלון המוכר של הפתעת מלחמת יום הכיפורים, ניתן להוסיף את הכישלון בהפתעת פריצת האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987. אמנם אמ"ן לא הוכר אז כאחראי למחקר הזירה הפלשתינית, אבל הכישלון מחייב תשומת לב. עוד אחד מכישלונות אמ"ן היא אי הבנת המגמות של חיזבאללה ליום שאחרי הנסיגה הישראלית מלבנון במאי 2000. ההערכה הרווחת הייתה שעם הנסיגה חיזבאללה ישלים משימתו לשחרור המולדת הלבנונית ויזנח את המאבק המזוין בישראל.
להבין את המחשבה
אמ"ן נדרש לשינוי כיוון. גם האלוף בינדר שמגיע לתפקיד עם הצטיינות כמפקד שדה והישגים אישיים במבצעים מיוחדים נועזים, יידרש למאמץ למידה מיוחד. מספרים על משה דיין שבשנים שהיה אלוף ורמטכ"ל, היה משתלב מידי פעם בשורות האחרונות בכיתת הלימוד של המזרחן פרופסור שלמה דב גויטיין, באוניברסיטה העברית.
לפרופסור לאסלאם בוודאי לא היה שמץ מושג איך מפעילים על מנהיג אסלאמי מבצע סיכול. אבל הוא בהחלט יכול היה לסייע בשאלה כיצד חושב אותו מנהיג, מה מטרותיו, ומה זה יכול לסמן לצרכי ניווט אסטרטגי לאומי.
בהנהגת בינדר הנכנס לתפקידו, אמן חייב לפנות בהקדם לכיוונים אלה, זאת יחד עם המשך שכלול תחומי המצוינות שכבר נרכשו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו