59 אחוזים מהישראלים סבורים כי התיישבות ישראלית ביהודה ושומרון מגבירה את תחושת הביטחון של תושבי גוש דן, כך עולה בסקר חדש של תנועת "הביטחוניסטים". 70 אחוזים מהיהודים בישראל השיבו כי התיישבות ביו"ש מסייעת לביטחון. 49 אחוזים מהישראלים (58 אחוזים מהיהודים) סבורים כי התיישבות בתוך רצועת עזה מגבירה את ביטחונם של תושבי הדרום.
הנסקרים דירגו את מידת התרומה לביטחון המדינה של פעילויות שונות. 88% השיבו כי שירות מילואים פעיל היא התרומה הגדולה ביותר, 86% אמרו כי התנדבות בכיתות הכוננות היא תרומה משמעותית לביטחון המדינה ו-84% השיבו כי שירות צבאי סדיר היא התרומה הגדולה ביותר לביטחון המדינה.
73% השיבו התנדבות במשטרה, 70% השיבו התיישבות בגבולות, 62% ענו החזקת נשק פרטי ברישיון ו-58% ענו שירות לאומי. 53 אחוזים אמרו כי התיישבות ביו"ש היא התרומה המשמעותית ביותר לביטחון המדינה ורק 35 אחוזים ענו כי לימוד תורה הוא החשוב ביותר.
הישראלים סבורים כי על ישראל לפתח יכולת ייצור עצמית של פגזים ותחמושת (83%) ושעל מדינת ישראל להשקיע בפיתוח טכנולוגיות הייטק ובינה מלאכותית לצרכי ביטחון (90%).
85% מהישראלים סבורים שעל המדינה לצייד יישובים בקווי העימות באמצעי לחימה והגנה. 81% סבורים שעל האזרחים בישראל לקחת חלק פעיל בשמירה על ביטחון המדינה בחירום (בשגרה – 59%). 71% מוכנים לסכן את חייהם במלחמת קיום (יהודים 77%).
67% סבורים שיש להקים גרעיני מנהיגות של בני נוער ומילואמניקים ביישובי קו העימות. 63% בעד הקמת משמר לאומי. 56% סבורים שעל הנוער הבוגר בישראל לקחת חלק בהגנה על ביטחון המדינה.
54% סבורים שגיוס חרדים הוא קודם כל צורך ביטחוני ורק לאחר מכן צורך חברתי, בעוד 46% סבורים שזהו קודם צורך חברתי ורק לאחר מכן ביטחוני. 59% סבורים שגיוס חרדים חייב לבוא יחד עם גיוס של אוכלוסיות נוספות שכיום אינן מתגייסות, ועם זאת, 56% סבורים שצריכים להתמקד קודם כל בחרדים.
במדד החדש, שנערך על ידי חברת "המתכנה", נבדק מהו תפקיד האזרח באסטרטגיית הביטחון הלאומי, ובו השתתפו 1,453 משיבים.
תאל במיל אמיר אביבי: "הרעיון לשלב אזרחים במאמץ הצבאי יכול להישמע מוזר ואף צורם לאנשים רבים, אך במציאות הביטחונית של מדינת ישראל השילוב הזה הוא הכרחי", אומר תא"ל (מיל') אמיר אביבי, יו"ר תנועת הביטחוניסטים. "חשוב להדגיש שלא מדובר ברעיון חדש. כבר אבות תנועת העבודה, ובראשם בן-גוריון, הבינו את החשיבות של התיישבות יהודית רחבת היקף. באופן דומה היה ברור למנהיגים בראשית המדינה שלנוכחות של החקלאי הישראלי יש תפקיד מהותי בקביעת הגבולות ובהשלטת ריבונות".
"באשר לתעשייה, גם כאן מדובר בנושא שנידון כבר לפני שנים. בעבר מדינת ישראל השקיעה רבות בתעשייה האזרחית והביטחונית, מתוך הבנה שככל שנהיה פחות תלויים במדינות אחרות כך נהיה יותר עצמאיים. עם השנים חלה התרחקות מהתפיסה הזאת והתעשייה הישראלית החלה להתבסס יותר ויותר על יבוא. המלחמה הנוכחית הבהירה שעלינו לחזור לייצור עצמי, במיוחד בכל הקשור לפיתוח נשק ואמצעי לחימה. הציבור כבר מבין זאת, עכשיו רק צריך שמקבלי ההחלטות יפעלו בהתאם", אמר אביבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו