מערך ההגנה האווירית של ישראל הוא ללא ספק מלאכת מחשבת טכנולוגית. פיתוחו נמשך עשרות שנים מתוך הבנה עמוקה של האיומים המקיפים את המדינה. העובדה שמערכות שפותחו לפני יותר מ-20 שנה הצליחו לעצור באופן כמעט מוחלט את האיומים הרבים ששוגרו במתקפה מתוזמרת היטב מאיראן מדגישה לא רק את החשיבה ארוכת הטווח, אלא גם את היכולת הטכנולוגית יוצאת הדופן של ישראל.
תיעוד: ניסוי מוצלח של משרד הביטחון בחץ 3 // דוברות משרד הביטחון
מטרתו המקורית של מערך זה הייתה להעניק למקבלי ההחלטות מרחב תמרון אסטרטגי לניהול מדיניות שקולה ומחושבת אל מול האיומים המגוונים שניצבים בפניה - מחמאס בדרום ועד לאיום הגרעין האיראני - תוך ראייה ארוכת טווח של האינטרסים הלאומיים. אלא שבמקום לנצל את היתרון האסטרטגי שמערכות אלו מעניקות נראה כי ההנהגה המדינית בשנים האחרונות בחרה בגישה קצרת רואי המתמקדת ב"ניהול הסכסוך" במקום בפתרונו.
במקום לנצל את ההגנה האווירית ככלי לקידום מדיניות ארוכת טווח, היא שימשה בעיקר אמצעי לשמירה על שקט זמני ולהימנעות מקבלת החלטות והובלת שינוי משמעותי. כיפת ברזל, למשל, הפכה סמל של התגוננות מ"טפטופים" במקום להוות חלק ממערך אסטרטגי כולל שמאפשר יציאה למתקפת מנע. במקום להשתמש בהגנה האווירית כמגן זמני לצורך תכנון וביצוע פעולות התקפיות נגד תשתיות הטרור, היא שימשה תירוץ להימנע מפעולה מקיפה.
נקודת מפנה קריטית
כעת נראה כי ישראל מתקרבת לנקודת מפנה קריטית. האויב מנסה ללמוד בהתמדה את נקודות התורפה של מערכות ההגנה שלנו, מה שמוביל לעלייה מדאיגה במספר החדירות, שלעיתים מובילות לתוצאות טרגיות שעולות בחיי אדם. אנו עדים ליותר ויותר מקרים שבהם המערך מתקשה להגיב בזמן או ביעילות מספקת.
מהיכרות אישית מעמיקה עם המערכות, חשוב להדגיש כי מערך ההגנה האווירית עדיין מהווה חומה בצורה מול מרבית האיומים, אולם האשראי האסטרטגי שהעניקו לנו מערכות אלו הולך ומידלדל. ככל שיחלוף הזמן היתרון הטכנולוגי שלנו עלול להישחק יותר ויותר, בעוד האיומים סביבנו ממשיכים להתפתח ולהתעצם.
מול האיומים הגוברים מצפון, ובפרט מול חיזבאללה, ישראל נערכת למערכה אפשרית שתהיה שונה מכל מה שהכרנו, אך חשוב שהציבור יבין: מערכה כזו עדיין נמצאת בתוך המרווח האסטרטגי שמערך ההגנה האווירית שלנו תוכנן לעמוד בו.
שילוב של מערך ההגנה האווירית המתקדם עם התנהלות אחראית של האזרחים לפי הנחיות פיקוד העורף הוא המפתח להתמודדות מוצלחת. הקפדה על הנחיות אלו תאפשר לנו כמדינה לעמוד איתן גם בפני מתקפה משמעותית, תוך צמצום מספר הנפגעים והגבלת הנזק לתשתיות חיוניות. עם זאת, אל לנו לשגות באשליה כי ההגנה האווירית לבדה תפתור את כל בעיותינו. היא מעניקה לנו חלון הזדמנויות, אך עלינו לנצל אותו בתבונה.
הגיע הזמן לחזור לחשיבה אסטרטגית מעמיקה, לקבל החלטות קשות ולפעול בנחישות כדי לעצב את עתידנו הביטחוני. עלינו לגבש תוכנית אסטרטגית כוללת המשלבת את יכולות ההגנה האוויריות עם מהלכים דיפלומטיים, כלכליים וצבאיים כדי ליצור מציאות ביטחונית חדשה באזור. רק כך נוכל להבטיח את ביטחונה של ישראל לטווח הארוך מול האתגרים המורכבים הניצבים בפנינו.
הכותבת היא יזמית הייטק, שימשה בעבר כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו