פעולת צה"ל בביירות, במאמץ לסכל דמות מפתח בחיזבאללה המכונה "פואד שוכר", ראויה לשבח. שוכר, הנחשב במובנים רבים למספר 2 בארגון, הוא יעד מבוקש מזה ארבעים שנה, גם על ידי ארצות הברית, בשל מעורבותו בתקיפת כוח המארינס בביירות ב-1983. למרות שתוצאות התקיפה עדיין אינן ודאיות, עצם בחירת המטרה מעידה על יכולת מודיעינית גבוהה ותעוזה מבצעית.
זירת הפיצוץ בביירות | ללא קרדיט
נסראללה הגיב מיידית באיום ברור של "מידה כנגד מידה", תוך הצבת משוואת ביירות-תל אביב. בהודעה לרויטרס, חיזבאללה טען כי "ההתנקשות נכשלה והתגובה תהיה עמוק בתוך ישראל." ישראל וצה"ל נדרשים להיערך לתגובה משמעותית מצד חיזבאללה, אם כי עדיין לא ברור אם המצב יידרדר למלחמה כוללת.
התקיפה הישראלית, שתוארה בימים האחרונים כ"מדודה", הייתה נועזת מספיק כדי לא להיראות כפעולה הססנית, אך עדיין ניתן לראותה כמאופקת בשל הפגיעה הכירורגית ללא הרס סביבתי משמעותי. בכך, ישראל העבירה את הכדור לידי חיזבאללה לגבי המשך התפתחות העימות.
קשה לחזות אם המצב יתפתח לסבב מהלומות מרוסן או למלחמה כוללת, אולי אף בהשתתפות איראן. עם זאת, ייתכן שהחלטותיו של נסראללה, בהתייעצות עם איראן, יונחו על ידי הגיון ה"אל-מוקאמה" (ההתנגדות), המוביל את האסטרטגיה של חיזבאללה שנים רבות. גישה זו דוגלת בלחימה מתמשכת ב"אש נמוכה" תוך הימנעות מחציית סף המלחמה הכוללת.
תגובת ישראל בשלב זה מותירה את הדילמה לגבי המשך התפתחות העימות בידי נסראללה, מצב שעשוי לסייע לישראל בהשגת תמיכה וגיבוי מצד הממשל האמריקאי. מאז הטבח במג'דל שמס, ארה"ב הכירה בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אך הזהירה מפני הידרדרות למלחמה אזורית.
בחירת המטרה - סיכול אישיות בכירה בחיזבאללה בלב ביירות - מציגה מענה מאוזן למתח בין הצורך בתגובה משמעותית לבין הציפייה האמריקאית לריסון. למרות אי-הוודאות לגבי התפתחות המצב בימים הקרובים, הפעולה יצרה לישראל פוטנציאל חיובי לכל התפתחות עתידית, בין אם היעד סוכל ובין אם לאו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו