לראשונה: כיתות כוננות הוקמו בכפרים הדרוזיים בגולן

צה"ל החל להקים כיתות כוננות בכפרים הדרוזיים בגולן ולהחזיר נשקים ליישובי קו העימות בצפון, במסגרת שינוי תפיסת ההגנה באזור. המהלך, שהחל לאחר 7 באוקטובר, כולל גיוס מאות תושבים למחלקות הגנה (שמן החדש של כיתות הכוננות), הקמת גדרות ביטחון וכבישי מערכת ביישובים, והכנסת נשקים רבים בנשקיות חדשות.

מדובר בשינוי משמעותי ביחסים בין המדינה לאוכלוסייה הדרוזית בגולן - לאור ההיסטוריה המורכבת של הגולן והזהות הדואלית של תושביו הדרוזים, שרבים מהם לא החזיקו באזרחות ישראלית עד לאחרונה.

גם תושבים אלו, שלא שירתו בצה"ל, שולבו במחלקות ההגנה בכפרים הדרוזיים בגולן. הם גויסו לשלב ב' (מעין שירות סדיר מקוצר של כמה שבועות שבמהלכם הם עוברים טירונות בהתאם). בכל יישוב הוצבו לפחות 28 לוחמים עם נשק. עקב היענות גדולה של הציבור הדרוזי, באוגדה 210 - האחראית על רמת הגולן - מאפשרים להם להחזיק את הנשק שקיבלו בבית אחרי השחרור. במקביל, בכל היישובים בגולן ובקו העימות בגבול הצפון ימשיכו חברי כיתות הכוננות להחזיק את הנשק בבתיהם - מה שלא היה אפשרי טרם המלחמה.

סא"ל נדב אברג'יל, קצין ההגמ"ר (הגנה מרחבית) באוגדה 210: "אנחנו מחליפים לנשקים חדשים. המטרה שלנו היא שלכל נשקייה ביישוב נכניס עד 50 נשקים נוספים לאנשי מילואים, כדי שאם יהיה אירוע הם יוכלו להתחמש. יהיו מקלעים, מא"גים ועוד תחמושת כדי להבטיח שהיישוב יהיה חזק. זאת הנחת היסוד".

החשש מחדירת מחבלים, ובפרט מחבלי חיזבאללה, דרך הגולן הוא זה ששינה את תפיסת ההגנה. גם בארבעת הכפרים הדרוזיים שסמוכים לגבול שינו את הלך המחשבה, כולל באלו שרבים מתושביהם אינם מחזיקים באזרחות ישראלית. בשלוש השנים האחרונות עלה מספר התושבים שביקשו אזרחות ישראלית מ־7% לכמעט 50%, ומספר הצעירים המתגייסים לצה"ל גדל משמעותית.

תושב מג'דל שמס ציין: "הצעירים מתקרבים לישראל וכבר לקחו את המושכות לידיהם, ומובילים בלי להתייחס למבוגרים. הדור הפרו־סורי הולך ונעלם".

הצלחה גדולה

את היחס החיובי הזה זיהו באוגדה 210 שפועלת מזה שנים בקרב האוכלוסייה הדרוזית בגולן. בצירוף הצורך המבצעי, חברי כיתת הכוננות עברו הכשרה של שבועיים בבסיס מחו"ה אלון ושבוע נוסף באוגדה 210. בפיקוד הצפון מאמנים אותם לדרגת רובאי 03 ומתייחסים אליהם כמו לשאר כיתות הכוננות בגולן.

ראש מועצת מג'דל שמס, דולאן אבו סאלח: "זה הצליח בשל הפרופיל הנמוך ששמרנו. 99% מחברי כיתת הכוננות לא שירתו בצה"ל. התושבים מרגישים כיום יותר חלק מהקהילה, ומגמת ההתאזרחות בעלייה".

גם ביישוב עין קנייא מוקמת בימים אלו כיתת הכוננות. ראש המועצה, ואאל מוגרבי: "אנחנו מגייסים רבש"צ, מה שלא היה אצלנו אף פעם", הוא אומר. "זה דבר חיוני כדי לשמור על ביטחון התושבים. יחד עם כיתת הכוננות והקמת גדר וכביש מערכת - זה יעצים את תחושת הביטחון".