הערכה: הצבת חיישנים לגילוי מנהרות בפילדלפי יכולה להתבצע בפחות מחודשיים

לאחר הצבת החיישנים לא תידרש נוכחות צה״לית לאורך הציר למניעת הברחות תת קרקעיות • במערכת הביטחון סבורים שהחיישנים יספיקו לאיתור המנהרות, לא נדרש קיר תת קרקעי לאיתור חפירות • מה גם שבמקרה של הצבת סנסורים בלבד העלויות יהיו נמוכות יותר • חשוב מכך - משך הזמן הנדרש להצבת הסנסורים יהיה קצר משמעותית

ציר פלדלפי. מנוף לחץ משמעותי ביד ישראל. צילום: אורן כהן

הצבת סנסורים תת־קרקעיים לגילוי מנהרות בציר פילדלפי תארך לא יותר משבועות בודדים עד חודשיים - כך מעריכים  היום (רביעי) בכירים במערכת הביטחון. הסנסורים הם טכנולוגיה ישראלית ייחודית, שגרסה שלהם מותקנת גם במכשול התת־קרקעי שהקימה ישראל סביב רצועת עזה בשנים האחרונות.

"נתניהו בסיור ברפיח: " "הלחץ הצבאי מקדם את העסקה, החזקת פילדלפי חיונית (18.07.24) // וידאו: עומר מירון /לע"מ, סאונד: בן פרץ /לע"מ

לפי בכירי מערכת הביטחון, כדי לגלות חפירת מנהרות חדשות ניתן להסתפק רק בהצבת הסנסורים הללו, ואין הכרח לחפור עשרות קילומטרים בתוך האדמה ולצקת לתוכה קיר תת־קרקעי בדומה לזה שהוצב בגבול ישראל־עזה. לפיכך, נכון לרגע זה במערכת הביטחון זנחו את התוכנית להקים קיר תת־קרקעי בין ישראל למצרים, מה גם שבמקרה של הצבת סנסורים בלבד העלויות יהיו נמוכות יותר, וחשוב מכך - משך הזמן הנדרש להצבת הסנסורים יהיה קצר משמעותית.

את הסנסורים והצבתם תממן ארצות הברית, שבשלב ראשון כבר הקצתה 50 מיליון דולר מתוך תקציב של 500 מיליון דולר למהלך, שבהם ניתן יהיה להשתמש באופן מיידי לטובת העניין. על פי התוכנית, למרות שלא ישראל היא שתציב או תממן את הסנסורים, המידע יועבר אליה, כך שתוכל לעקוב אחר חפירת מנהרות חדשות מרפיח העזתית לשטח מצרים.

עיקר ההברחות - ממעבר רפיח, צילום: דובר צה"ל

שליטה בבידוק סחורה

בין אם המהלך ייצא לפועל ובין שלא, צה"ל ממשיך לעבוד בימים אלה בציר פילדלפי לאיתור ולגילוי מנהרות הברחה בין עזה למצרים. עד כה נמצאו כמה מנהרות, כאשר רק באחת מהן נמצאו עדויות כי שימשה להברחה, ובאחרות עדיין לא ברור אם התבצעו בהן הברחות או שהתברר כי הן חסומות. עיקר הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לרצועת עזה התבצע בשנים האחרונות דווקא מעל הקרקע, דרך מעבר רפיח, ולפיכך עד שלא יימצא מנגנון לפיקוח על הסחורות שנכנסות לרצועה ישראל לא מוכנה לשחרר את שליטתה במעבר, או לכל הפחות שליטתה בבידוק הסחורות שייכנסו לרצועה.

סוגיית החמושים

בתוך כך, בכירים במערכת הביטחון נשמעו מעט יותר אופטימיים בימים האחרונים בנוגע לסיכויי עסקה בעת הזו, אך הדעה הרווחת במערכת הביטחון כעת היא שההחלטה מצויה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. שתי נקודות המחלוקת העיקריות בעסקה כעת נוגעות לשני הצירים – ציר פילדלפי וציר נצרים. באשר לציר נצרים, במתווה שהוצג על ידי נשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן ב־27 במאי, שהוא למעשה מתווה נתניהו, מעוגנת אי־חזרת חמושים פלשתינים מדרום הרצועה לצפונה, אלא שבדבריו הפומביים נתניהו דורש לייצר מנגנון בידוק שיוודא את אי־חזרתם.

מסדרון נצרים (ארכיון), צילום: חנן גרינווד

בכירים במערכת הביטחון טוענים מנגד שלא ניתן למצוא מנגנון שכזה, ולכן "מי שמציב את זה כתנאי – לא רוצה הסכם". כך או אחרת, מסבירים בישראל, על פי ההערכות כבר כעת יש בצפון הרצועה בין 4,000 ל־5,000 חמושים, ואם אכן תצא ישראל ממסדרון נצרים המבתר את הרצועה יצטרפו אליהם עוד אלפי חמושים.

הסוגיה השנייה היא כאמור ציר פילדלפי. נתניהו התבטא בגנות הוצאת הכוחות מהציר, אלא שבמערכת הביטחון סבורים שניתן לצאת ממנו למשך שישה שבועות כדי להשיב ארצה חטופים, זאת כיוון שבתקופה זו חמאס לא יחפור מנהרות חדשות וישמיש אותן לטובת הברחת אמצעי לחימה, מה גם שכאמור בתקופה הזו ניתן להתחיל בהצבת הסנסורים, ואולי אף להשלים את הצבתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר