גשם של ברזל: אלו הפצצות שארה"ב עיכבה את העברתן לישראל

פצצות סימן 82 הן תחמושת להטלה אווירית במשקל 227 קילוגרמים שבעזרת ערכה פשוטה יחסית ניתן להפוך לנשק מונחה מטיל אימה • כמה הן קריטיות למאמץ המלחמת ישל ישראל והאם ניתן לייצרן בארץ? • פרופיל נפיץ

פצצה מדגם סימן-82. צילום: חיל האוויר האמריקני

מי ששמע את הרגעים האחרונים בהם פצצה מונחית המוטלת ממטוס גולשת לעבר המטרה שלה, כנראה לא ישכח את השריקה הזו בחייו. פצצות מונחות במשקל של מאות קילוגרמים יכולות להפיל מבנים, להקריס מרתפים ובונקרים ולמחוק עמדות אויב.

חיל האוויר שלנו עושה שימוש במגוון רחב של תחמישים שניתן להטיל ממטוס ורובם הגדול בעלי מערכת הנחייה כלשהי. אתמול דיווח ה"וושינגטון פוסט" כי ארצות הברית נעתרה, אחר עיכוב מכוון של חודשים, לאפשר את העברתם של פצצות מדגם סימן-82 לידי ישראל. מה הן אותן פצצות ומה החשיבות שלהן עבור חיל האוויר?

פצצות מוטלות ממטוס סימן-82 הן אבן בניין חשובה ביכולת התקיפה האווירית של חיל האוויר. משקלן הוא 227 קילוגרם והן מלאות ב-87 קילוגרמים של חומר נפץ מסוג טריטונל. מי שמייצר את הפצצות היא חברת "ג'נרל דיינמיקס" ומחירה של פצצה אחת כזו, ללא כל תוספי הכוונה ודיוק, הוא 4,000 דולרים.

מדובר בפצצה עוצמתית שיכולה לחדור קומות בבניינים ולהקריס מבנים, להשמיד לגמרי טנקים וכלים משוריינים ו"למחוק" לגמרי עמדות מבוצרות. טייס מיומן יכול להטיל אותה בדיוק גדול יחסית אך היא יעילה ביותר עם תוספת של אמצעי ניווט ודיוק. בחיל האוויר משתמשים בערכות מסוג JDAM שכוללת משטחי ניהוג, חיבור למחשב המטוס, מערכת הנחיה אינרציאלית ומערכת ניווט מונחה לוויינים.

את הערכה, שמיוצרת על ידי חברת בואינג ומכונה בצה"ל "ברד כבד",  ניתן להרכיב לפצצה בתוך דקות ולהפוך אותה לנשק מדויק וקטלני. צה"ל עושה שימוש גדול בפצצות חכמות מסוג זה בלחימה ברצועת עזה. בשל הדיוק של הפצצות ניתן לחזות את מקום הפגיעה, לגרום נזק מקסימלי למטרה ונזק סביבתי קטן יחסית. חיל האוויר עשה שימוש באלפי פצצות מדגם זה במבצע "חרבות ברזל" במשקלים שונים והפצצות סימן-82 מהוות נתח חשוב מארסנל הפצצות להן ניתן לחבר את ערכת ה-JDAM וחסרונן עלו לאלץ את הצבא לבצע "כלכלת חימושים" ולהעדיף, לעיתים, שימוש בפתרונות אחרים.

הפצצת בית במרכז הרצועה (ארכיון), צילום: רשתות ערביות

פצצות אלו, או פצצות הדומות להן, לא מיוצרות בישראל, לא בשל אתגר טכנולוגי, מדובר בתחמושת יחסית פשוטה, אלא בשל ההעדפה של ישראל להתמקד בייצור פצצות חכמות מונחות לייזר וערכת הדיוק מתוצרת "רפאל" המכונה "ברד קל" עושה גם היא שימוש בפצצות "טיפשות" מתוצרת ארצות הברית. ניתן להעריך כי ישראל תתקשה לעמוד בקצב הייצור הדרוש לה של פצצות מסוגן של הסימן 82 ודומותיה וכמו כן תתקשה להשיג את חומרי הגלם הדרושים לייצורן בעת מלחמה.

עובדות אלו רק מדגישות את חשיבותם של משלוחי הנשק מארצות הברית. חשוב לציין כי וושינגטון עדיין מעכבת את העברתן של אלפי פצצות מסימן 84, הפצצה הכבדה ביותר בה עושה שימוש חיל האוויר הישראלי וב"וושינגטון פוסט" ציינו כי הממשל עדיין "שוקל" את העברתן לידי ישראל. כשהלחימה בעזה עדיין נמשכת, והאיום של מלחמה מלאה מול ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון עדיין אמיתית מתמיד, ישראל תזדקק לכל פצצה עליה תוכל לשים את הידיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר