יהודה פוקס בא לסגור חשבונות, בכך אין חולק. במשך דקות ארוכות שלח חצים לכל עבר, מנה את הישגיו ובעיקר פרק את כל מה שנמצא בלבו כבר שנים. כשמולו יושבים ראשי המועצות ביהודה ושומרון, איתם שמר על יחסים טובים, הוא השתלח בהם וטען כי מעשיהם "אינם יהדות", ובולטים בהיעדרם היו אנשי משטרת מחוז ש"י של המשטרה. הם לא טרחו לבוא כדי להיפרד ולחטוף אש.
אפשר מצד אחד להבין לליבו של אלוף פיקוד מרכז היוצא. בעיני לא מעטים מההתיישבות ביהודה ושומרון הוא הפך בשנתיים האחרונות לאויב מר. תקפו אותו במילים חריפות, מיררו את חייו. אך מצד שני קשה להבין כיצד מי שאמור להיות הריבון ביהודה ושומרון הופך את נאום הפרדה שלו לסגירת חשבונות קשה וכואבת, שהפכה גם את מי שדאג במשך שנים לשמור על יחסי עבודה תקינים ליריב מר.
דקות לפני הטקס שוחחתי עם דמות בולטת ביהודה ושומרון. "הוא כמו פיל בחנות חרסינה", אמר לי בעודי נכנס למפקדת פיקוד מרכז. אחרי הנאום, כשגורם בכיר בהתיישבות אמר את אותו הדבר בזעם כבד, זה ששוחתתי איתו קודם לכן שלח לי הודעה קצרה וברורה: "אמרתי לך. הוא רץ לתוך הלהבות".
בעיני מפקדיו לשעבר ופקודיו נחשב יהודה פוקס לקצין לוחמני, כזה שחותר למגע, אך דומה שהוא לא הבין מתי לא צריך לחתור למגע, מתי צריך לעשות חישוב פוליטי, קר, ולשמור על יחסים תקינים, גם במחיר של בליעת כבוד לרגע. פוקס ניצל את נאומו לחתירה למגע, למתקפת כל בכל, ושבר את הכלים עם כל ההתיישבות. נערי הגבעות שסבלו מנחת זרועו התמוגגו בשמחה, מכיוון שאלוף הפיקוד ברגע שזר אותם עם כל ההתיישבות, כי לא התייצבו לצדו.
שלושה נואמים עמדו על הפודיום בבסיס פיקוד מרכז – הרמטכ"ל הרצי הלוי, יהודה פוקס ואבי בלוט. שניהם גינו בחריפות את הפשיעה הלאומנית, אך רק אחד הפך זאת למרכז נאומו והכליל בכך את כלל ההתיישבות. פוקס עסק קצרות בטירוף שאפף את יהודה ושומרון מבחינת הטרור לפני ואחרי השבעה באוקטובר, התייחס בקצרה לנושא השכול ולאחריות על מה שהתרחש בעוטף עזה כמפקד אוגדת עזה לשעבר, והתמקד בפשיעה הלאומנית. "כל מילה שם הייתה מכוונת היטב למישהו", אמר לי קצין בכיר לאחר מכן.
במילותיו הכתים את עצמו סופית כיריב של ההתיישבות, וחבל שכך מכיוון שכמעט באותו הזמן חתם על אישור להקמת יישוב בחוות חלץ. במקום לשאת נאום ממלכתי, שהיה כולל בצדק התנערות מאלימות ביהודה ושומרון, הפך את נאומו האחרון כמפקד לנאום פוליטי ונקמני, שהפך אנשים שהיו עמיתים לדרך לאויבים, ושכנע את תושבי יו"ש ומצביעי הימין כולם שמדובר ביאיר גולן נוסף. מילים בודדות ששכנעו רבים שמתנגדיו צדקו לאורך כל הדרך.
