מסדרון נצרים: מה יעלה בגורל הנכס האסטרטגי של צה"ל שמהווה נקודת מחלוקת מרכזית במשא ומתן?

אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות במשא ומתן להסכם לשחרור חטופים הוא מסדרון נצרים. מדובר בציר שצה"ל פתח במהלך המלחמה ברצועת עזה ומגיע לרוחב של יותר מ-4 קילומטרים. הפרוזדור מתחיל מכיוון מעבר קרני במזרח וממשיך עד חוף הים. בעוד שארגון הטרור חמאס דורש בין היתר נסיגה מהמסדרון, בישראל שואפים לשמור עליו.

מסדרון נצרים, אשר מפריד את רצועת עזה לרוחבה נצבע בדגלי ישראל לאורכו @arik3000 pic.twitter.com/nyBPntIVyS

— ישראל היום (@IsraelHayomHeb) May 15, 2024

המסדרון מאפשר לצה"ל לצאת מתוכו לטובת פשיטות בעיר עזה מצפון ובמחנות המרכז מדרום. מדובר בציר קריטי לשלב השלישי של המלחמה, שבו ישראל תוקפת את מוקדי השליטה של חמאס, שבהם הוא מנסה לשקם את יכולותיו הצבאיות. פשיטות כאלה נעשות בשבועות האחרונים במחנה נוסיראת ובשכונת סג'עייה במזרח העיר עזה.

עבור חמאס מדובר קודם כל באובדן שטח, כ־38 קמ"ר. אלה מצטרפים למרחב הביטחון הסמוך לגבול רצועת עזה-ישראל. אחד מחיצי הביקורת המרכזיים שמוטחים בחמאס על ידי פלשתינים הוא שהוא גרם דה-פקטו לכך שישראל השתלטה על שטחים ברצועת עזה מחדש, אחרי שנסוגה מהם בהתנתקות ב-2005.

אבל חשוב מכך, מסדרון נצרים מונע מעבר מדרום לצפון רצועת עזה, ובכך מבודד את האזור הזה. המשמעות היא שחמאס לא יכול לשלוח לאזור חוליות שיתגברו את המחבלים ששרדו. בכך, למעשה, נמנע ממנו לשקם את יכולותיו בצורה מהירה יותר. בהקשר זה, דרישה אחרת של חמאס נוגעת לחזרה ללא מגבלות של עזתים לצפון הרצועה.

למסדרון יש היסטוריה ארוכה, שמגיעה עד מלחמת ששת הימים, אז ישראל השתלטה עליו לראשונה. מאז ועד תוכנית ההתנתקות ישראל שלטה במסדרון, שבו הוקם גם היישוב נצרים. במקום חיו עשרות משפחות שפונו במהלך התוכנית. במבצע עופרת יצוקה צה"ל שוב השתלט על המסדרון ונסוג ממנו עם סיום הלחימה.