שיא בקידום קצינות בכירות: עלייה משמעותית בקידום נשים לדרגות אל"מ

במהלך 2024 קודמו 18 נשים בצה"ל מדרגת סגן-אלוף לדרגת אלוף־משנה - כך נודע ל"ישראל היום". מדובר בשיא קידום של נשים לדרגה זו בשנים האחרונות.

עם קידומן לדרגת אל"ם, יעמוד מספר הקצינות בדרגה זו בצה"ל על מספר שיא של 57. לשם השוואה, ב־2016 קודמו רק שבע נשים בצה"ל לדרגת אל"ם, ומספר הקצינות בדרגה זו עמד על 24 בלבד. מאז חלה עלייה הדרגתית במספרן מדי שנה. 

אלא שהשנה נרשם שיא לא רק במספר הקצינות שקודמו לדרגת אל"ם, אלא גם בעובדה שהן פרצו תקרות זכוכית ומונו לתפקידים שבעבר לא היו בהם נשים. כך, למשל, השנה לראשונה מונתה אישה למפקדת בסיס בחיל האוויר, כאשר הוחלט כי ג' תועלה לדרגת אל"ם ותמונה למפקדת בסיס עובדה. עוד לראשונה קודמה אישה למפקדת חטיבה סדירה ביבשה, כאשר אל"ם רעות רטיג־וייס מונתה למפקדת חטיבת האש 990 בעוצבת הבזק ולמפקדת מרכז האש במרכז הלאומי לאימונים ביבשה. כמו כן, אל"ם יפעת יגר תהיה האישה הראשונה שתמונה למפקדת מיטב.

20% מהקידומים - נשים

נכון להיום, מספר הקצינות בדרגת תא"ל עומד על שבע, וב־2019 כיהנו במקביל שמונה קצינות בדרגה זו, ובשנתיים האחרונות מכהנות שתי קצינות בדרגת אלוף: הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי, ונשיאת בית הדין הצבאי לערעורים אורלי מרקמן.

ב־2024 20% מהקידומים לקצונה בכירה בצה"ל הם של נשים, וסא"ליות בוגרות מבחני התאמה לקצינים בכירים (מרכז הערכה) מתקדמות ביחס זהה לגברים בדרגה זו. כמו כן, מדווחים בצה"ל על עלייה במספר הסא"ליות שהן בוגרות מרכז הערכה. נציין כי בצה"ל ניסו בשנים האחרונות לקדם נשים, ובחלק מהיחידות אף תפרו לנשים מסלולי שירות שיאפשרו להן לשלב את הקמת המשפחה עם השירות הצבאי, אך עדיין לא מעט נשים מחליטות ביוזמתן לעזוב את השירות התובעני כדי להקים משפחה.

אלא שגם כעת נכון להזכיר כי אף שבצבא מתהדרים בכך ש־90% מהתפקידים פתוחים בפני נשים, 10% מהתפקידים סגורים בפניהן. התפקידים הסגורים בפני נשים הם תפקידי הלחימה המשמעותיים, ומהם צומחים מפקדי אוגדות, מפקדי הפיקודים ולבסוף הרמטכ"לים של צה"ל.

בשנים האחרונות, בעקבות בג"צים שהוגשו, צה"ל נאלץ לפתוח תפקידים נוספים לשירות נשים – כמו שירות ב־669, בסיירת מטכ"ל, ביהל"ם, ועוד - אלא שהקריטריונים שנקבעו לשירות נשים ביחידות אלה קשוחים מאוד. רק נשים מעטות הצליחו להתקבל ליחידות, ויחידות השדה הגדולות, כמו חטיבות החי"ר ומערך השריון המסתער, נותרו סגורות בפני נשים.

במשך שנים פתח צה"ל את תפקידי הלחימה לנשים במשורה, בטענה כי המשימה המרכזית של הצבא היא לנצח במלחמה, ופתיחת תפקידי הלחימה לנשים לא יכולה לבוא על חשבון המשימה. אלא שבתום המלחמה הנוכחית יצטרך צה"ל להסיק לא מעט מסקנות, ובין היתר לבחון מחדש את שירות הנשים בצבא לאור הגבורה שהוכיחו ב־7 באוקטובר ובמהלך חודשי המלחמה הארוכים.

צה"ל משווע ללוחמים נוספים, וייתכן שפתיחת כל התפקידים לנשים עשויה להיות פתרון. נזכיר כי בצבא ארה"ב כל התפקידים פתוחים בפני נשים וגברים כאחד, אלא שכל המתמיינים נדרשים לעבור גיבושים ומבחנים שקובעים את מידת התאמתם לדרישות הפיזיות והמנטליות לשירות ביחידה מסוימת.

במקביל צה"ל נערך להרחבת גיוס החרדים לשורותיו. נכון לרגע זה כלל לא בטוח שהצבא יצליח לגייס אלפי חרדים, אך בארגוני הנשים כבר מרימים דגל אדום ודורשים מהצבא לדאוג לכך שגיוס החרדים לא יפגע, חלילה, בשירות הנשים בצבא.