"איך נפלו גיבורים? אחי יקיר איננו": רס"ל (במיל') יקיר שמואל טייטלבוים הובא למנוחות

כ-1,000 בני משפחה, לוחמים, חברים ואזרחים ליוו למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל את רס"ל (במיל') יקיר שמואל טייטלבוים בן 21 ממעלה אדומים, לוחם בגדוד 77, עוצבת 'סער מגולן' (7), שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.

אמו של יקיר ספדה לו בקול חנוק מדמעות: ״יקיר רצה להשפיע ולתרום במסגרת השירות שלו. הוא רצה להילחם בעזה ועשה את זה 6 פעמים. היה לו חשוב לעשות שירות משמעותי. הוא היה מוכן להקריב את חייו וזה קרה. יקיר תמיד רצה לתרום למען ישראל. היו לו חלומות רבים. הוא רצה להתנדב בחקלאות בדרום וגם חשב לתרום כליה. הוא חיפש למי לתרום כליה. חלקי הגוף שלו יילכו למי שצריך ובמיוחד העור שלו לחיילים שזקוקים לכך. הייתה לו עדינות והיה לו קשר מיוחד עם ילדים. היו לו כוונות טהורות. היה לו קשר עמוק לירושלים והוא היה נמצא שעות בעיר העתיקה״.

מאיר, אחיו של יקיר, ספד לו בכאב: ״צר לי עליך אחי יקיר שמואל היקר, איך נפלו גיבורים? אחי יקיר איננו. המשפחה שלנו איבדה אותך. יקיר זכה להרוג עשרות מחבלים. שומר המסך שלו הייתה תמונה של כפיר ביבס שנחטף על ידי הנאצים העזתים. הוא אמר שעל זה אנחנו נלחמים ולהחזיר את הכבוד שלנו, לנצח את הנאצים הרשעים. זה בער בו והוא נכנס ללחימה עם זה מול עיניו״.

אביו של יקיר ספד לבנו האהוב: ״ילד מתוק שלי, בני היקר, אדם מאוד מיוחד. דרכך למדנו נתינה מהי. במכינה הסבירו שצריך חיילים ומפקדים בשריון אז הלכת. כל דבר שעניין אותך חקרת כי רצית לדעת את האמת. רצית להילחם למען עם ישראל וארץ ישראל. זו הייתה הגאווה שלך. עזרת לכל אחד. יקיר היה רוצה שנאמר: ׳עם ישראל חי׳, שנאהב אחד את השני. היו ליקיר חברים מכל מגזר. אלה שלומדים תורה, תתפללו לנשמת יקיר שמואל, שיעלה מעלה מעלה, שיהיה מליץ. אנחנו נחגוג את חייו ונזכור את יקיר״.

אחותו של יקיר ספדה לו בבכי: ״היום יום הולדתו ה-22 של יקיר. איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר? יקיר הוא ההשראה שלי. אני תמיד הולכת בדרך שלו. יקיר בן אדם אהוב ואוהב. העיניים הירוקות שלו, החיוך הכובש, הוא כל כך חכם. יקיר הוא מושלם. יקיר הוא מנהיג ומיוחד. כולם אוהבים את יקיר״.

קובי אייזן, שיקיר היה אחיין שלו, ספד לו: "אשתף אתכם בכמה מילים על יקיר.. קשה לתמצת במילים ואנחנו עדיין לא מעכלים שזה אמיתי. אני מכיר אותו בערך מגיל 4, כשאני ובתיה עוד היינו חברים. יקיר הוא הבן השני של גיסי - יהודה. אחת הפעמים הראשונות שפגשתי אותו היתה כשהייתי בסדיר, הגעתי לבית של ההורים של בתיה להדלקת נרות חנוכה, כשאני על מדים ישר מהצבא. יקיר שרק עלה לארץ נבהל לראות חייל עם נשק".

"במהלך השנים היתה לנו היכרות מעמיקה, במיוחד בליל הסדר שעשינו ביחד הרבה שנים. היו ליקיר המון שאלות והוא פירק כל נושא לגורמים. במכינה בדרך פרת הוא החליט שהוא הולך דווקא לשריון, כי שם צריך כוח אדם איכותי. הוא נבחר ישר להיות בצוות מל"ר (מלך אריות - טנק רוכש מטרות). לפני שנה ויום בדיוק הוא סיים קורס מט"קים, והוא ביקש מהמשפחה המורחבת להגיע (לא אופייני לו) אז הגענו. הפייסבוק מזכיר שהיום יום ההולדת שלו. במקום לחגוג לו היינו היום בהלוויה שלו", אמר בכאב.

"התמונה בפייסבוק שהכי מתמצתת את יקיר, תמונה שלו יושב בצריח המפקד מה-26 בנובמבר אז הצוות שלו כבר הרגו "42 רוצחים, אנסים, טובחים, נאצים שאינם", מאז המספר הזה גדל הרבה יותר. יקיר כבר השתחרר משירות סדיר והיו לו חלומות גדולים".

"המ"פ ביקש ממנו להיות מפקד החפ"ק שלו, והוא הסכים לעשות חודש נוסף כחייל מילואים. בערב שבת בין השמשות בשעה שנבראו המזיקים (לפי המשנה במסכת אבות), פגע בו צלף ארור כשהוא יצא מהטנק, בדיוק כשהם נכנסו למגנן. יקיר מאוד רצה לתרום כלייה וחתם על כרטיס אדי. לאחר מותו איבריו נתרמו והוא ממשיך לתת חיים לאחרים. יהי זיכרו ברוך ושנהיה ראויים להם!".