האסון שבו נהרגו שמונת לוחמי ההנדסה התרחש בזמן ששהו בתוך נמ"ר - נגמ"ש משוריין. כלי הרכב הצה"לי ידע אסונות רבים לאורך השנים. הנמ"ר הוא נגמ"ש משוריין שהגיע לצה״ל ב-2016 כדי להרחיב את יכולות התמרון של לוחמי הכומתה הכסופה של חיל ההנדסה.
נגמ"ש הנמר - 360
מדובר על רכב קרבי משוריין, באורך של קצת יותר משמונה מטרים ורוחב של כמעט ארבעה מטרים. הנמ״ר שוקל 63.5 טונות, ומסוגל לנוע במהירות 53 קמ״ש בטווח פעולה של 500 קילומטרים.
המבנה של הנמ"ר מתבסס על השלדה של טנק המרכבה (תובה) ללא הצריח. הכלי עונה על הצורך הטקטי של הבאת כיתת חי"ר מוגנת אל שדה הקרב.
בעבר, כוחות הובאו על נגמ"שים מדגם M-113, אולם אלו היו בעלי שריון דק וחלש שסיפק הגנה כנגד קליעי נשק קל ורסיסי פגזים, אך לא כנגד איומים מתקדמים יותר כדוגמת טילי נ"ט או מטעני גחון. הדבר הוביל את צה"ל לתכנן נגמ"ש חדיש יותר.
בתחילה לנגמ"שים אלו הוסבו תובות של טנקים מתיישנים. אולם הם לא התאימו לכך מאחר והחלל שלהם היה קטן, המנוע היה מאחור, דבר שהקשה על כניסת מוגנת של הלוחמים. בנוסף לכך ההסבה של טנק ישן לנגמ"ש כבד חייבה פעולות תחזוקה רבות.
בעקבות כך הוחלט על שימוש בתובות של טנק מרכבה, אחד הטנקים הממוגנים ביותר, בו המנוע נמצא מקדימה, כך שכיתת החיילים הנמצאים בתוך הנמ"ר צריכה להיות מוגנת.
כיום, ישנם שני סוגים של הנמ"ר. הראשון הוא נמ"ר המורכב על תובת מרכבה 3, המיועד לחילוץ ואחזקה, אשר קיימים בו מערכת מנוף וכננת חילוץ.
הסוג השני הוא נמ"ר לחימה הכולל עד 3 מקלעי מאג 7.62 מ"מ ומקלע כבד 0.5 אינץ' (M2 בראונינג) המתופעל מתוך בטן הכלי . מעבר להגנה הפסיבית של הכלי המתבססת על המיגון של טנק המרכבה, מותקנת על הנמ"ר מאז 2016 גם מערכת של מעיל רוח. הכלי מסוגל לשאת 12 לוחמים ועוד שתי אלונקות, והוא מצוייד במערכת צי"ד (ציוד צבאי דיגיטלי) לניהול קרב דיגיטלי וב-4 מצלמות שיאפשרו ראייה היקפית סביב הכלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו