גם היום שמונה חודשים מאז שבעה באוקטובר, המלחמה הארוכה ביותר שידעה מדינת ישראל מאז מלחמת ההתשה, קשה להבין לאן פנינו מועדות ומהו עתיד מדינת ישראל. ישנה תמימות דעים בקרב בכירי אנשי המודיעין והצבא - האפשרות למלחמה רחבה יותר עם חיזבאללה, תכניס את ישראל למצב קשה, תפגע בעורף הישראלי והרקטות שירה חיזבאללה יגיעו לכל נקודה ברחבי מדינת ישראל.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור, עמית בכיר ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, טוען כי מלחמה נגד חיזבאללה פירושה מצב של ירי טילים רבים מאוד לעבר כל מדינת ישראל. "יהיה ירי טילים לעבר כל מדינת ישראל, הרבה יותר מאלף טילים ביום. מדינת ישראל יכולה להתמודד עם הרבה מאוד טילים עם כמויות גדולות".
שמונה חודשים לשבעה באוקטובר, האם האויבים שלנו מפחדים מאיתנו?
"אני לא יודע אם חיזבאללה מפחד מאיתנו אף אחד בעולם לא יודע. אני לא יודע אפילו אם נסראללה יודע אם חיזבאללה מפחד. חיזבאללה החליט שהוא לא רוצה מלחמה גדולה. הוא קיבל את ההחלטה בשבוע הראשון של המלחמה בעזה ומאז הוא לא עשה שום דבר שמשנה את ההחלטה הזאת.
"חיזבאללה מבין שגם ישראל לא רוצה מלחמה גדולה. גם ישראל אמרה את זה. ברור לכל אחד שאם צד אחד יפתח מלחמה יהיה לו יותר קל לקבל לגיטימציה. כרגע נראה שכל אחד בודק את העצבים של השני. בינתיים שני הצדדים נזהרים לא לעשות צעדים על מנת להגיע למלחמה גדולה".
עמידרור הרחיב גם במעורבות האיראנים. "חיזבאללה הצטרף ללחימה באופן זהיר כי הוא לא רצה, בעצה עם האיראנים, להיכנס למלחמה גדולה לטובת החמאס. הנזקים בעזה, כמו גם אבדותיו בקרבות בלבנון, מקטינים את התאבון שלו למלחמה גם כיום, אבל המצב עלול להתדרדר בגלל טעות או הצלחה יתרה של אחד הצדדים, או כשמלחמה תתאים לאינטרס האיראני. גם האירוע הקשה בחורפיש הוא לא אירוע כזה שמוביל למלחמה גדולה.
"בצה"ל נשמעים קולות בדבר הצורך להחזיר לחיים את המושג 'רצועת ביטחון' בצד הלבנוני, כנראה ללא נוכחות קבועה של צה"ל בשטח, אך כזאת שלא תאפשר חזרת כוחות קרקעיים של חיזבאללה לקרבת הגבול עם ישראל. המבחן האמיתי בסופה של מלחמה זאת יהיה אם ישראל תצליח לייצר מצב צבאי המאפשר לה למנוע את התחמשות חיזבאללה ושיפור יכולותיו לאורך זמן ובלי חשש מתגובת הארגון".
לדברי האלוף עמידרור "מלחמה נגד חיזבאללה, שהיא החלופה להסדר מדיני שירחיק את חיזבאללה מקו הגבול, עומדת להיות מלחמה קשה הרבה יותר מהמלחמה בעזה, הן באשר לעורף והן באשר לאתגרים הצבאיים בלבנון. מלחמה נגד חיזבאללה זה אומר שיהיה ירי טילים לעבר כל מדינת ישראל ויפגעו טילים רבים בכל מדינת ישראל. אני מאמין שהרבה יותר מאלף טילים יפגעו בישראל מידי יום במצב של מלחמה כוללת.
"חשוב להבין שמדינת ישראל יכולה להתמודד עם אלף טילים או יותר. יש לנו בצפון בעיות צבאיות מסוימות. יש בעיות טקטיות עם מערכות אמצעי לחימה שאין לנו תשובה טובה כמו גם לרחפנים מסוגים מסוימים, בכמויות מסוימות, זו נקודת התורפה שלנו. אין לנו יכולת לעשות שום דבר לטילי הנ"ט, הם נמוכים ומהירים. אנחנו יכולים להתמודד עם הכתב"מים אבל אנחנו לא יכולים להשיג תוצאה של 100%".
מהם דרכי ההתמודדות עם ירי מצד חיזבאללה?
יש לנו שלוש אפשרויות - תרופות נגד מלחמה כוללת מצד חיזבאללה. פגיעה בזלזל עוד לפני שירו אותם או פגיעה בהם אחרי הירי על מנת שלא תהיה מנה שניה. מבוסס מודיעין.
התרופה השנייה זה כל ההגנה האקטיבית שיש לישראל. כמובן בשאלה מה להפיל, איך להפיל. ויש לנו את מערכת ההגנה כיפת ברזל ומערכת שרביט קסמים. תרופה שלישית זו הגנה פסיבית שאומרת שכל האזרחים יהיו בחדרי ביטחון. הפקטור בין להיות בחדר ביטחון לבין להיות בחוץ זה פי 10. מספר הנפגעים גדל פי 10 שאנשים נמצאים מחוץ לחדר ביטחון.
ארה"ב הזהירה את ישראל ש''מבצע מוגבל" בלבנון עלול לדחוף את איראן להתערב. איך אנחנו צריכים להתנהל בצורה כזו?
"ארה"ב אמר לנו שהם לא רוצים מלחמה נוספת במזרח התיכון. האמריקנים בשנת בחירות וזה הדבר האחרון שהם רוצים. היחסים עם ארה"ב חשובים מאוד לישראל, מכמה סיבות: ארה"ב העבירה לישראל באמצעות מטוסים רבים ולא מעט אוניות תחמושת מכל הסוגים עבור צבא היבשה וחיל האוויר. ללא סיוע אמריקני בחימושים היה צה"ל מתקשה לעמוד במשימות, והמלחמה הייתה עולה בנפגעים רבים יותר הן בצד הישראלי והן בצד הפלשתיני שכן חימוש מדויק מקטין את הנזק האגבי ופוגע טוב יותר באויב.
"ללא הווטו האמריקני באו"ם היה הלחץ הבינלאומי על ישראל מגיע לרמות שאולי היו מקשות על ישראל. ואין לשכוח את הסיוע הכלכלי – מדובר במענק של 14 מיליארד דולר. יותר מהכל חשובה ההתייצבות האמריקנית הפומבית והברורה לצד ישראל באופן שמבהיר לאויבינו סביב כי ישראל אינה עומדת במערכה לבדה, ולכן יש להיזהר יותר מפני ידה הארוכה והחזקה. גם כשהיו בזמן המלחמה חילוקי דעות בין ישראל לארה"ב הם לא העיבו על המחויבות האמריקאית לצורכי צה"ל בלחימה; ארה"ב לא האטה את הסיוע גם כשישראל לא נענתה לכל בקשה אמריקנית, כולל בשאלת "היום שאחרי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו