ספר חדש חושף: צה"ל תכנן מבצע לשחרור חטופים מ"שיפא" בשבוע הראשון למלחמה

קבוצת חטופים שחמאס לקח בשבי, הוחזקה בשבוע הראשון למלחמה במתחם בית החולים שיפא. בעקבות המידע, בצה״ל תוכנן מבצע גדול לחלץ אותם, אולם הרמטכ"ל הרצי הלוי הכריע שלא להוציא אותו לפועל. כך נחשף בספר חדש, "בעל הבית" מאת עדו נורדן, קצין ששירת ב"בור" בקריה והיה חשוף למידע בזמן אמת.

על פי ספרו של נורדן, "יממה אחת אחרי 7 באוקטובר החלה להתגבש בשייטת 13 תוכנית לתקיפת המרכז הפיקודי של החמאס ששוכן במפקדה מתחת לבית החולים 'שיפא', במערב העיר עזה. במקורה, מטרת התוכנית הייתה לחסל דרג פיקודי בכיר, ששיערנו שנמצא תחת בית החולים, לפגוע בסמלי השלטון של חמאס ולאסוף מידע מודיעיני. כעבור יממה נוספת, כאשר הגיע מידע קריטי ודאי על קיומם של חטופים ישראלים בתוך מפקדת החמאס ב'שיפא', עלתה חשיבותה האסטרטגית של התוכנית".

מהשייטת, לדברי נורדן, עברה התוכנית לשולחנו של מפקד אוגדה 98, "ומשם עלתה קומה אל 'מפקדת העומק' - מפקדה מיוחדת בצה"ל שייעודה תכנון, הפעלת הכוח והובלת מבצעים מיוחדים ורב-זרועיים ארוכי טווח במרחב המוגדר כעומק האסטרטגי של מדינות האויב של ישראל". במבצע היו אמורות להשתתף היחידות המובחרות ביותר של צה"ל בהיקפי כוחות גדולים מאוד. "לאחר תכנון וגיבוש מודיעין, ימים ספורים לאחר המתקפה על דרום הארץ, הונחה התוכנית על שולחן הרמטכ"ל. ושם היא נעצרה". יש לציין כי מבצעים רבים במהלך המלחמה הועלו לשולחן המטכ״ל – ונפסלו בעקבות סיכויי הצלחה נמוכים.
היחידות שהיו אמורות לקחת חלק במבצע הגדול בהיקפו, מלבד שייטת 13, היו גם סיירות מטכ"ל ושלדג.

בשיחה עם דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, בעקבות המידע שמובא בכתבה, הוא מציין כי במפקדת העומק, באוגדה 98 ובשייטת 13 הכינו תוכנית מבצעית אופרטיבית לפשיטה על בית החולים שיפא. לדבריו, "הרעיון המבצעי עלה לרמטכ״ל ולא היה מודיעין שמאפשר להתקדם למבצע חילוץ. אילו היה מודיעין שמאפשר מבצע חילוץ, אז היינו מתקדמים עם התוכנית עד לכדי מימוש". עוד הוסיף: "המודיעין למבצע חילוץ מחייב מודיעין פרטני על מיקום החטופים בבית חולים, שהוא קומפלקס עצום שיש בו אלפי אנשים וללא מודיעין מדויק לא ניתן לבצע מבצע חילוץ. מבצע כזה ללא מודעין היה מביא להרג חטופים ולפגיעה בבטחון כוחותינו". תא"ל הגרי מדגיש כי "בכל מקום שהיה במהלך המלחמה מודיעין שמאפשר תכנון מבצעי לחילוץ חטופים הנושא הוצג לפרטי פרטים במאות שעות לרמטכ״ל וכשהיה בשל לכדי חלופה ממשית הוצג לדרג מדיני. הרמטכ״ל הנחה את הכוחות להמשיך ולהחזיק בתוכנית לפשיטה מהים על בית החולים שיפאא למקרה שיגיע מודיעין שיאפשר". על הטענה בנוגע למבצע אפשרי שהרמטכ"ל לא העלה לאישור הדרג המדיני, הוא אמר: " שקר מוחלט ומנוגדת למדיניות שבאה לידי ביטוי במהלך כל המלחמה לחילוץ חטופים".

שני גורמים צבאיים אישרו ל"ישראל היום" כי הפרטים נכונים. אחד מהם סיפר כי ימים ספורים אחרי ה-7 באוקטובר התקבל מידע רגיש, וסביר שמדויק, על הימצאות חטופים בשיפא. בעקבותיו, היוזמה לפעולה בבית החולים הורחבה למבצע גדול, והונחה על שולחנו של מפקד אוגדה 98, תא"ל דן גולדפוס, שהחל לעבוד עליה יחד עם עוצבת הקומנדו.

"גולדפוס ריכז למבצע את כל מי שסמך עליו. הפעולה אמורה היתה להיות מאוד מורכבת, והיו יחידות שאמרו שהסיכון גדול מדי והן לא רוצות להיות חלק ממנו. אבל הוא הגה את המבצע ועשה לו אישורי תכניות מול בכירים בצה"ל. התכלית היתה להגיע באופן מפתיע ומהיר, לחלץ מי שנמצא שם, ולהרוג הרבה מחבלים, גם בכירים וכאלה שלקחו חלק ב-7 באוקטובר. הוא האמין בזה ומאמין עד היום שהיה אפשר לעשות את זה ולכן עבד על הפעולה 24/7, ממש לא קם מהכיסא. לדעתו זה פספוס", סיפר אחד המעורבים בהכנות למבצע.

כל הגורמים שהיו מעורבים במבצע הדגישו כי הוא היה מורכב ורב-סיכונים, כדרכם של מבצעי קומנדו. על רקע זה היו אודותיו חלוקי דעות בצמרת צה"ל. אלוף פיקוד העומק, נמרוד אלוני, ואלוף פיקוד הדרום, ירון פינקלמן, תמכו במבצע. מנגד ראש אמ"ן, אהרון חליוה, התנגד. הרמטכ"ל הלוי הכריע כדעתם והורה לעצור את ההכנות. כזכור, לאחר שצה"ל נכנס לבית החולים נמצאו בו הוכחות להימצאות החטופים, בכללם כאלה שנרצחו בו. הספר קיבל את אישור הצנזורה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בניגוד לפרסום לא מדובר במבצע שבוטל, אלא בתכנון מבצעי שלא היו לו תנאים מבצעיים ומודיעיניים מאפשרים ולא היה מודיעין קונקרטי על מיקום חטופים, ועל כן הוא לא יצא לפועל. צה״ל מציג את תוכניותיו המבצעיות לדרג המדיני וכפוף להחלטתו, כל ניסיון לטעון כי הרמטכ״ל לא קידם פעילות לחילוץ חטופים הינה משוללת כל יסוד. צה"ל פועל ועושה כל מאמץ להשבת החטופים בהתאם להיתכנות מבצעית ומודיעינית".