"חלמתי שתלווה אותי בחופה": רון בנימין ז"ל שגופתו הוחזרה מעזה הובא למנוחות

על רכס סמוך לקו החוף, כשהרוח נושבת קרירה והגלים מתנפצים על המצוק, הובא הערב (שני) רון בנימין ז״ל למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ פלמחים לאחר שגופתו חולצה בסוף השבוע מרצועת עזה.

רון בן 53, היה נשוי לאיילת ואב לשתי בנות שי,(25) וגיל (21). מכריו מספרים שהיה אב מדהים דואג ומחבק. הוא שימש כמנהל שרות אזורי בחברת צ'מפיון מוטורס. רון אהב להקשיב למוזיקת רוק ולתופף בשעות הפנאי, והיה בעל חגורת שחורה בקראטה.

הוא גם היה רוכב אופניים מושבע, וב-7 באוקטובר הגיע לרכב על אופניו עם חברים בסינגל בארי הסמוך לקיבוץ. כשהחלו להישמע האזעקות, החליט לחזור. מכוניתו, ועליה סימני ירי, נמצאה כעבור כמה ימים ליד צומת מפלסים. כעבור כחודשיים בהם הוכרז כנעדר, בני משפחתו התבשרו שהוא נחטף לעזה, ומאותו הרגע הקדישו אשתו ובנותיו לחזרתו הביתה.

החזרת גופתו ארצה שמה קץ לתקווה שאחזה בבני משפחתו מאז חטיפתו. היום, מול רגבי העפר שכיסו את קברו הטרי, בני משפחתו מאנו להיפרד.

לפני שיצא למסעו האחרון, הוצב ארונו כשהוא עטוף בדגל הלאום על הדשא ברחבת ההספדים הצופה אל הים, אל מול השמש הקופחת שהחלה לשקוע אט אט כשמאות מבני משפחתו ומכריו חלקו לו כבוד אחרון. "אני רגועה שהבן שלי בבית שיש לו את הפינה שלו", אמרה אימו חנה. 

הרעייה איילת ספדה לו ואמרה: "227 ימים חלפו כל הזמן הייתה לי תקווה שתחזור. לפני 27 שנים הקמנו משפחה לתפארת. מי שמכיר אותך יודע איזה אבא דאגן אתה.

"כל כך אהבנו לטייל בעולם. לא האמנתי שתקום כל שבת לרכיבה אבל כל כך נהנתה. שם דבר בחיים לא הפריד בינינו עד עכשיו. יום לפני עוד טיילנו יחד, אכלנו המבורגר וציפס כמו שאתה אוהב. הייתה בי תקווה שתשרוד את הזוועה. עשיתי הכל כדי להצילך. לצערי כשלתי".

שתי בנותיו ספדו לו בדמעות. שי בתו ספדה "אבא יקר חבר הכי טוב שלי. נלחמנו כדי להחזיר אותך. דמיינתי את המפגש בבית החולים, שנהיה שוב אנחנו. כל כך חיכיתי לספר לך מה עשיתי מאז ה-8 באוקטובר.

"כל מה שרציתי וקיוויתי שתהיה גאה בי במלחמה שנלחמתי בשבילך. אתה כל כך תחסר לי. איך אפשר לחיות בעולם בלי האדם האהוב עלייך? עם הרייקנות והחור העצום בלב. חלמתי שתלווה אותי בחופה,  שילדיי יגדלו איתך. תשמור עלינו שם למעלה ותבוא להגיד שלום בחלומות".

בתו השנייה גיל: "היית אבא דאגן, אוהב, מצחיק ועם לב גדול. אם רק היה אפשר עוד חיבוק, עוד בדיחה, רק להגיד שוב פעם אבא. מצטערת שלא הייתי שם להציל אותך להזהיר לעזור. תהיה חסר בכל נשימתי".