מאי הגורלי: החודש הקרוב יציב בפני ישראל הכרעות קריטיות

עם תום חג הפסח ותחילת חודש מאי, נכנסת ישראל לחודש של הכרעות צבאיות ומדיניות שעשויות לשנות את מצבה האסטרטגי המורכב - לטובה או לרעה - ולהשפיע על המשך המלחמה בכל הגזרות.

הסוגיה הראשונה שבה צפויה להתקבל החלטה היא שאלת הכניסה לרפיח. שלשום, ערב שביעי של פסח, פרסם דובר צה"ל כי הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי קיים "שיח ואישורי תוכניות להמשך המלחמה" עם מפקד פיקוד הדרום אלוף ירון פינקלמן ועם כלל מפקדי האוגדות והחטיבות, לאחר כמה ימים שבהם אותתה ישראל כי הפעם היא רצינית בכוונותיה להיכנס לרפיח.

הסדר או מלחמה

למעשה, בשבועיים האחרונים ערך צה"ל נוהל קרב מסודר, הקצה כוחות, חילק משימות, אישר את התוכניות וקבע "שעת שי"ן" טנטטיבית, וכעת כל שנותר הוא לקבל מהדרג המדיני את הפקודה לפעול. גורמים ביטחוניים ציינו כי במערכת הביטחון נערכים לפעולה לא ארוכה מאוד ברפיח, ומדגישים כי הם יודעים שחמאס נערך והכין מלכודות בַּמקום לכוחות.

אלא שאף שתוכניות הפעולה הצה"ליות מוכנות, גורמים ביטחוניים קובלים על כך שנכון לרגע זה, ככל הידוע, אין לישראל תוכנית ל"יום שאחרי" רפיח. כלומר, כמו שקרה בשאר חלקי הרצועה, טרם התקבלה החלטה מה צפוי לקרות ברפיח לאחר הפעולה.

מי ישלוט במקום ויחלק מזון לתושבים ומה ייעשה עם ציר פילדלפי, הנקודה הרגישה ביותר בפעולה: האם צה"ל ישאיר בו חיילים כדי לדאוג שעזה תהיה מכותרת וחמאס לא יוכל להתעצם מחדש? ואם אין כוונה להשאיר שם כוחות, האם יש הסכמה בין ישראל למצרים על מציאת פתרון להברחות מתחת לציר ודרך מעבר רפיח?

סוגיית הכניסה לרפיח קשורה קשר הדוק להכרעה השנייה שצריכה להתקבל בימים הקרובים, אולי כבר השבוע. העובדה שישראל, לראשונה זה שבועות, מאיימת באופן אמין למדי כי תיכנס לרפיח, גרמה למצרים להגביר בימים האחרונים את הלחץ על חמאס כדי להגיע לעסקה לשחרור חטופים.

מספר החטופים שישוחררו בפעימה זו נע בין 20 ל־33 כשישראל, באופן כללי, מוכנה לתת לחמאס דברים שלא הסכימה להם בעבר, מתוך כוונה להעביר את הכדור אליו על רקע האיום הצבאי. במהלך שביעי של פסח דווח על "איתותים חיוביים" מצד חמאס בנוגע לעסקה, אך אמש כבר הבהירו בארגון הטרור כי לא יגיעו להסכם ללא הפסקת אש קבועה - התנאי הכמעט יחיד שישראל לא מסכימה לו.

סוגיה שלישית שתהיה על השולחן בחודש הקרוב היא גבול הצפון. בישראל קבעו את 1 בספטמבר כתאריך יעד שעד אליו יש לנסות ולהחזיר את תושבי הצפון לבתיהם. כדי לעמוד ביעד, תחילת חודש יולי היא פחות או יותר המועד האחרון שבו אפשר להתחיל בפעולה צבאית לשינוי המציאות הביטחונית בצפון.

עד אז, מנסה ישראל כל דרך להחזיר את תושבי הצפון, בהסדר מדיני כזה או אחר עם חיזבאללה, שבמסגרתו יוחל הסכם 1701 מרוכך שירחיק את המחבלים מהגבול, מתוך כוונה הפעם לא לעצום עין מול הפרות חוזרות ונשנות של ההסכם על ידי ארגון הטרור.

בצמרת הישראלית מעריכים שהסיכויים לכך פחותים מאלה של מבצע צבאי או מלחמה, אך יש רצון לעשות הכל כדי להימנע ממלחמה, על מחיריה הכבדים, בעורף ובחזית. מצד שני, אף שישראל לא הכניסה רשמית ליעדי המלחמה שלה את השבת תושבי קו העימות לבתיהם, איש לא מתכוון להשאיר רצועת ביטחון מפורזת בשטח ישראל.

הסוגיה הרביעית שאולי קושרת את כל הקצוות יחד, ועשויה להביא לפתרון המצב, היא סוגיית הנורמליזציה המדוברת בין ישראל לסעודיה. אם זו תצא לפועל, היא עשויה להשפיע על הכניסה לרפיח ועל שחרור החטופים, ואפילו על מציאת פתרון לגבול הצפון.

מסיבות פנים־אמריקניות - הבחירות בנובמבר ומועד אחרון להעברת חוקים בארה"ב טרם הבחירות - התאריך האחרון להסכם ישראל־סעודיה הוא סוף מאי-תחילת יוני, שכן רק עד אז תוכל ארה"ב לעגן את סוגיית ברית ההגנה עם סעודיה, שהיא התמריץ העיקרי של ריאד להגיע להסכם עם ישראל.

על השולחן: סעודיה

יש מי שמקווה שבמסגרת אותו הסכם תיקח סעודיה, עם גורמים מתונים נוספים, את המושכות בעניין שיקום הרצועה, כך שבסיום הלחימה ברצועה ניתן יהיה אולי גם להגיע להסדר מדיני בצפון. אלא שבתמורה לנורמליזציה עם סעודיה, כך נראה, תידרש ישראל לשלם מס בדמות אמירה מדינית כלשהי בנוגע לרשות הפלשתינית או למדינה פלשתינית.

סוגיית החטופים קשורה לכך באופן הדוק, שכן ללא החזרת כולם אין כנראה בישראל מי שיסכים ללכת למהלך הזה. אלא שהסיכויים לכך לא גבוהים, שכן החטופים הם עדיין קלפי המיקוח היחידים של חמאס, וסינוואר מבין שישראל לא תיתן לו לסיים את חייו בשיבה טובה.

גם בישראל מהלך כזה לא צפוי לעבור חלק, בין היתר משום שספק אם השרים בן גביר וסמוטריץ' יקבלו אמירה מדינית על מדינה פלשתינית, פתלתלה ככל שתהיה. מנגד, ניתן להעריך שנתניהו יחתור לכך מתוך רצונו להיזכר בדפי ההיסטוריה כמי שהביא את הסכמי אברהם, ולא רק כמי שתחת כהונתו אירע האסון הגדול ביותר של ישראל מאז הקמתה.

שלב הביניים לכל המהלך הזה עשוי להתחיל ממש בימים הקרובים, בדמות העסקה להשבת 33-20 חטופים. בפריז, כזכור, דובר על יום הפסקת אש על כל חטוף שיוחזר, נוסף על שבעה ימי הפוגה שבמהלכם יידון השלב הבא, כך שמדובר ב־40-27 ימים של אי־לחימה.

מעבר לכך שעסקה מצומצמת כזו עשויה לתת אוויר לציבור, יש בישראל מי שמקווה שבמהלך ההפוגה ניתן יהיה להפנות את הקשב הצבאי לגבול הצפון כדי למצוא פתרון להשבת התושבים לבתיהם - בהסכם מדיני או במהלך צבאי נרחב.

אם כל הדברים הללו לא יקרו – קרי, עסקת חטופים כלשהי, מציאת פתרון להשבת תושבי הצפון לבתיהם, כניסה לרפיח או נורמליזציה עם סעודיה - סביר מאוד להניח שגנץ ואיזנקוט יחליטו לצאת מהממשלה, וזו תאבד לא מעט מהלגיטימציה הבינלאומית שלה, המעורערת גם כך.

מכל הסיבות האלה ועוד, מאי 2024 צפוי להיות חודש של הכרעות קריטיות - מדיניות, צבאיות ופוליטיות - שתוצאותיהן עשויות לשנות את המצב האסטרטגי המורכב שאליו נכנסנו ב־7 באוקטובר.