מחסני תחמושת, חיסול בכירים או בסיסי מל"טים: אלו האופציות הישראליות לתקיפה באיראן

הפצצה מהאוויר של יעדים אסטרטגיים באיראן: העליונות האווירית של מדינת ישראל הוכחה בשנים האחרונות כטובה ביותר במזרח התיכון. מטוסי חיל האוויר וטייסיו מתאמנים בעשורים האחרונים על מגוון תרחישי תקיפה בטווחים של מאות ואלפי קילומטרים. לחיל האוויר מגוון רחב של חימושים המוכנים להטלה על שלל מטרות ובעומקים שונים, שהשימוש בהם עשוי להסב נזק רב לתשתיות ועד השמדה טוטאלית של האתר המופגז.

יעדים אפשריים: מתקני גרעין, מחסני תחמושת, מפעלים לייצור אמצעי לחימה, בסיסי הפעלת מל"טים ועוד.

סבירות: נמוכה עד נמוכה מאוד.שליחה של מטוסי קרב ישראליים זקוקה לאישור טיסה במרחב האווירי של מדינות זרות במזרח התיכון, שלא מן הנמנע יסרבו לכך בעת הנוכחית אלא אם כן יחושו גם הן איום ממשי מצד משטר האייתוללות.

שיגור טילים בליסטיים

לפי פרסומים זרים, מדינת ישראל מחזיקה בארסנל של טילים בליסטיים בין־יבשתיים מסדרת יריחו. ראשיתו של פרויקט טילי הקרקע־קרקע של מדינת ישראל בשנות ה־60, ועל פי פרסומים זרים, טילי יריחו מסדרה 3 הם בעלי יכולת לנשיאת ראשי נפץ גרעיניים. על פי הערכות, טווח טילי היריחו נע בין 8,000 ל־13,000 ק"מ.

ישראל מעולם לא השתמשה בטילי יריחו כדי להשמיד מטרות אויב. על פי דיווח סודי שנמסר לקונגרס האמריקני, היא חשפה אותם לעיניים אמריקניות במהלך מלחמת המפרץ כדי להעביר מסר למשטרו של סדאם חוסיין כי היא עשויה להגיב במצב של ירי טילי סקאד לעברה, אולם ישראל נמנעה אז מלהגיב לירי הטילים מעיראק.

יעדים אפשריים: כל נקודה על אדמת איראן.

סבירות: נמוכה מאוד. שיגור של טיל/ים בליסטי/יים לעבר איראן עלול להתפרש כבלתי מידתי ולגרור מדינות נוספות למלחמה. שמי המזרח התיכון מוצפים במערכות הגנה אווירית רוסיות, אמריקניות ועוד. החלטה על שיגור של טיל בליסטי ישראלי עשויה להיתקל בהתנגדות אמריקנית, ואולי אף סעודית.

צוללות במפרץ הפרסי

חיל הים הישראלי מחזיק בצי צוללות מרשים, ביניהן על פי פרסומים זרים, גם צוללות גרעיניות המשייטות בעומקים שונים במימי העולם. עד כה טרם נראתה עדות לפעילות התקפית של צוללות שייטת 7 של חיל הים, שקלט לפני כעשור את אח"י רהב ואת אח"י תנין מסדרת דולפין. אח"י דרקון החדישה צפויה להגיע במהלך השנה הקרובה ולהצטרף גם היא לצי ההולך ומתרחב מתחת לפני הים של צבא ההגנה לישראל.

בשנת 2020 חתמה מדינת ישראל על רכישתן של 3 צוללות חדשות מסדרת דקר, שעשויות להגדיל את טווחי הפעולה ונשיאת הנשק של חיל הים ולהוות מכפיל כוח רציני ליכולת המכה השנייה (או הראשונה) של מדינת ישראל.

יעדים אפשריים: בהתאם לחימוש שנושאת כל צוללת. בעיקר יעדים סמוכים לחוף.

סבירות: בלתי אפשרי. שימוש בצוללות חיל הים יהווה חשיפה של יכולות סודיות שלא נעשה בהן שימוש מעולם. על פי פרסומים זרים, ראשי נפץ גרעיניים המשוגרים מצוללות מהווים את "יכולת המכה השנייה" ועשוים להוות שובר שוויון במקרה של פגיעה ביעד אסטרטגי.

חיסול בכירים או פעולות חבלה

השימוש בשיטה זו, על ידי התנקשות במפקד גיס לבנון וסוריה של כוח קודס של משמרות המהפכה, רזא זאהידי, בדמשק, הוא שהוליד את התגובה האיראנית שבעקבותיה צפויה כעת התגובה הישראלית. על פי דיווחים זרים, ישראל הפעילה בעבר באיראן שורה ארוכה של נכסים חשאיים, חלקם מקומיים וחלקם זרים, ששימשו לפגיעה בתשתיות ייצור, לגניבת חומר מודיעיני ולהתנקשות במדענים ובבכירים במשטר האסלאמי.

חיסולו של ראש תוכנית הגרעין של איראן, מוחסן פחריזדה, בעיר אסברד סמוך לבירה טהרן בשנת 2020 נחשב למופת של התנקשות חשאית. על פי דיווחים זרים, הסיכול בוצע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ביותר. ישראל יכולה להשתמש גם בארגוני מחתרת איראניים המתנגדים למשטר, כפי שעשתה כבר בעבר כפי שדווח בכלי תקשורת זרים.

יעדים אפשריים: בכירים בתוכנית הטילים או המל"טים האיראנית, אנשי משמרות המהפכה או מתקנים צבאיים רגישים.

סבירות: בינונית. השימוש ביכולות החשאיות של ישראל מפתה, שכן הוא מאפשר הכחשה של הפעולה ויכול לפגוע עמוק בנקודות הרגישות ביותר של המשטר. אך היתרון שלו הוא גם חיסרון. לאחר פגיעה כל כך בוטה וישירה בריבונותה של ישראל, ייתכן שבירושלים ירצו לפעול באופן גלוי וישיר מול האיראנים. 

מתקפת סייבר

ישראל נחשבת בעולם למעצמה בתחומי הסייבר ההגנתי וההתקפי כאחד. חברות אבטחת מידע ישראליות קנו לעצמן שם עולמי והן מובלות בעיקר על ידי יוצאי יחידות טכנולוגיות צבאיות. חברות סייבר התקפי מציעות שירותים לשוק המסחרי ולמדינות שונות בעולם בהתמודדות עם אתגרים רבים, שחלקם התקבלו בעבר בעולם באופן מפוקפק (חברת NSO וחיסול ג׳מאל חאשוקג׳י בטורקיה).

יעדים אפשריים: על פי פרסומים זרים, ישראל ביצעה מתקפות סייבר רבות על אדמת איראן, ובהן: השתלת וירוס סטאקסנט (תולעת מחשב שפגעה בשנת 2010 בתוכנית הגרעין האיראנית), השבתת פעילותו של הנמל הימי הגדול באנדר עבאס, שיבוש מערכת הרמזורים ומשאבות הדלק ועוד מערכות ממשל רבות.

סבירות: גבוהה מאוד. פעילות במרחב הקיברנטי מול שלטונות טהרן מבלי להשאיר חתימה או טביעות אצבע עשויה להיות בחירה נוחה למקבלי ההחלטות. מנגד, היא עשויה להתפרש כעוד פעולה כחלק מהמב"מ (המערכה בין המלחמות) שישראל מקיימת מול איראן, ולא כפעילות ייחודית בעקבות המתקפה חסרת התקדים של איראן על ישראל.

תקיפת יעדים איראניים בלבנון ובסוריה

את היתרון שממנו נהנה חיל האוויר בשמי לבנון וסוריה מנצל חיל האוויר הישראלי (על פי פרסומים זרים) בצורה מיטבית. חיסול בכירים, הפצצה של משלוחי נשק, מחסני תחמושת ומפעלים לייצור אמל"ח ושיפור טווחי ירי הטילים והרקטות כבר בוצעו בעבר הרחוק והקרוב, וגם תוך כדי מלחמת חרבות ברזל שעדיין נמשכת.

השמדה של משלוחי נשק איראניים בעבר הביאה את אנשי משמרות המהפכה להפנות את מטוסי המטען שלהם ליעדים רחוקים יותר מביירות ומדמשק, לנסות להעביר תחמושת איראנית לידי חיזבאללה דרך היבשה, ואפילו להסליק חלק מהמשלוחים בתוך טיסות אזרחיות.

יעדים אפשריים: שדות התעופה של ביירות, דמשק, חאלב ועוד. כבישים שחוצים את סוריה ולבנון ומהווים צירים נוחים ובטוחים למעבר של תחמושת.

סבירות: גבוהה מאוד. מהלך שכזה כבר מתרחש תקופה ארוכה, ולא מן הנמנע שישראל תמשיך לשים את ידה על אותם משלוחי נשק איראניים לנסראללה בלבנון ולצבאו של בשאר אסד בסוריה.