בהיעדר אסטרטגיה צבאית - אין אלטרנטיבה לעסקה

אין פתרון צבאי זמין לסוגיית החטופים: העסקה הנרקמת לשחרור חטופים רחוקה מלהיות מושלמת. בהנחה שתסוכם, ישראל תידרש לשלם בה מחיר כבד בשחרור אסירים ובהקלות בלחץ הצבאי והאזרחי על עזה. כתוצאה מכך יקבל חמאס אוויר לנשימה לפרק זמן לא ידוע.

למרבה הצער, אין לישראל אלטרנטיבה אחרת. מי שטוען כך משקר לעצמו ולציבור. בעזה לא מתקיים כיום לחץ צבאי אפקטיבי על חמאס: אי אפשר לקיים לחץ כזה עם חטיבה אחת שתפקידה למנוע חזרת תושבים מדרום הרצועה לצפונה. גם הפעולה המובטחת ברפיח היא כרגע יותר מילים ממעשים: התוכניות אושרו כבר כמה פעמים, והביצוע לא נראה באופק. קודם שיקרה (אם יקרה), יש לפנות מהעיר 1.4 מיליון פליטים, וגם לקבל לגיטימציה בינלאומית - שכרגע רחוקה מאוד.

כדי לקנות לגיטימציה (וליתר דיוק, כדי להרחיק חרמות וסנקציות), ישראל הגדילה דרמטית את מספר משאיות הסיוע שנכנסות לעזה. הן מגיעות מישראל, או ממצרים דרך מעבר ניצנה. בהמשך יגיעו משאיות גם בציר מאובטח מירדן. הבידוק הביטחוני יתבצע בבסיס אמריקני על אדמת ירדן, וממעבר אלנבי הן ילוו בידי אופנועים של המשטרה הצבאית עד לכרם שלום. ציר מקביל יתקיים מנמל אשדוד. כל זה אמור להגדיל את מספר המשאיות היומי ליותר מ־500.

בראשית המלחמה הצהירה ישראל שלא תכניס פירור לעזה, בוודאי לא משטחה, כדי לא להיות אחראית לגורל תושביה. אמירות הרהב האלה היו חלק מהאין־אסטרטגיה הישראלית, שעכשיו מתפוצצת לכולנו בפנים. במקום לפעול בחוכמה ולקבל תמורה להקלות האלה - ישראל נותנת אותן בחינם, כי היא עלתה לאמריקנים ולכל העולם על העצבים.

יש לא מעט פרשנים שמאשימים את האמריקנים במצב שנוצר. אני מודה שזה מוזר: אזרחי ישראל לא בחרו כראש ממשלתם את ג'ו ביידן, אלא את בנימין נתניהו. הוא זה שכשל במתן ביטחון ב־7 באוקטובר, והוא זה שכושל מאז - במדינאות, בביטחון, בכלכלה.

במקום לעבוד עם האמריקנים, נתניהו מנסה לעשות עליהם סיבוב. ישראל משלמת עכשיו את המחיר על כך שראש ממשלתה שכח את כלל הברזל שנלמד בטירונות: כשאתה משתין על מי שגדול ממך - הוא נרטב; כשהוא משתין עליך - אתה טובע.

נתניהו יודע טוב מכולם שאין פתרון צבאי זמין לסוגיית החטופים. אם היה כזה, ישראל כבר מזמן היתה משתמשת בו. בהיעדר פתרון, ישראל נדרשת לעסקה. למזלה, האמריקנים מפעילים לחץ אדיר גם על הצד השני. מי שסופגת אותו היא בעיקר קטאר, הכיס העמוק והמארחת של הנהגת חמאס. לקטאר ברור שבהיעדר פתרון - היא תידרש פומבית, בידי האמריקנים, להשליך את חמאס מתחומה. סביר שהמסר הזה הועבר גם למנהרות בעזה. צריך לקוות שיהיו לו תוצאות.

ישראל הפקירה את החטופים ב־7 באוקטובר - היא לא יכולה להפקיר אותם שוב כעת. את המלחמה בעזה היא תוכל להמשיך בעתיד, חמאס לא בורח לשום מקום. ממילא בלי חטופים בעזה יהיה הרבה יותר קל לפעול. כל עוד הם שם, הדבר המוחלט היחיד הוא שאין ניצחון.