חצי שנה לחרבות ברזל: "אנחנו צריכים להגיע למצב שבו המדינה יודעת לתחזק מכונת מלחמה"

"איראן מעסיקה את ישראל ואת העולם עם הפרוקסי שלה, ומצליחה להסיט את תשומת הלב לזירות המשניות, בזמן שהיא דוהרת ליכולת גרעינית", כך מתריע תא"ל (מיל') אמיר אביבי, מנכ"ל תנועת "הביטחוניסטים", בראיון לקראת "ועידת המחר" - הוועידה השנתית של "ישראל היום" שתיערך ב-16 באפריל באשקלון, בסימן "עוטף ישראל במרכז".

לדברי אביבי, איראן היתה ועודנה האיום המרכזי, ומטרת המתקפות מלבנון, מתימן ומעיראק היא להסתיר את הפעילות המרכזית של הרפובליקה האסלאמית: "ישראל צריכה לאותת בבירור שלא תוכל להשלים עם גרעין איראני, ושהיא תפעל בכוחות עצמה אם תצטרך".

בחודש מרץ, פירסמה התנועה, שאותה הקים אביבי לפני כארבע שנים, נייר עמדה מפורט ומעודכן על הסכנות הביטחוניות שעומדות בפני ישראל. המתקפה ב-7 באוקטובר, הוא אומר, היתה "מקל בגלגליה" של הקואליציה שאותה ניסתה ארה"ב לגבש באמצעות נורמליזציה בין סעודיה, והעולם הסוני בכלל, לבין ישראל - מהלך שכשל בזמן אמת.

"האיראנים הבינו שהולכת לקום קואליציה שתאתגר אותם והחליטו לתקוע מקל בגלגלים, ולכן ההחלטה האסטרטגית שלהם היתה לאפשר לחמאס לצאת למתקפה. מי שחושב שחמאס היה מסוגל לעשות זאת על דעת עצמו - לא מחובר למציאות.

"רמת התיאום בין איראן, חמאס וחיזבאללה היתה גבוהה, אך היא הובלה על ידי שתי הנחות שהתבררו כשגויות: שהחברה הישראלית מפולגת ולכן צה"ל לא יצליח לפעול, ושהאירוע יביא להתקוממות בסגנון שומר החומות, רק באופן משמעותי בהרבה - דבר שלא קרה".

"כשמחבלי חמאס יצאו למסע השחיטה, שכלל אונס, עריפת ראשים וחטיפות, הם חשבו שינצחו. הם היו בטוחים שאפשר לתקוף אותנו בצורה ברוטלית ולשרוד. הם חשבו שהחברה הישראלית והמערכת הפוליטית לא מתפקדות, שיש איי סרבנות משמעותית בצבא", אומר אביבי. "כל זה לא היה נכון. כפי שראינו בעבר, בהיסטוריה של המלחמות היו מקרים שבהם כוח אחד הפתיע את האחר, אך כשהצד האחר התאושש – הוא השמיד את אויבו. כך צריך לקרות גם הפעם".

להשלים את המשימה ברפיח

אביבי קורא למקבלי ההחלטות לפעול כבר כעת ברפיח ולהשלים את המשימה בעזה - להשמיד את היכולות הצבאיות והמדיניות של חמאס, ולשחרר את החטופים – כדי להיערך באופן מיטבי לאתגרים הבאים.

"ישראל החליטה שהיא תהיה במגננה בכל הזירות, ובמתקפה בעזה. צריך להשלים כעת את משימת הכנעת חמאס. כל יום שאנו מושכים ולא פועלים ברפיח מגביר את הלחץ הבינלאומי עלינו. יש להוכיח נחישות", הוא אומר. "צריך להבין: רפיח היא המפתח לניצחון במלחמה. כל הנהגת חמאס נסוגה לשם, וכך גם כל החטופים. בכל מקום שצה"ל נכנס, חמאס נסוג לתא השטח הבא וכעת אין להם יותר לאן לסגת. הם עם הגב לקיר, פשוטו כמשמעו, בשל החומה שבנתה שם מצרים".

לאביבי ברורים המניעים שמאחורי הלחץ הבינלאומי בסוגיית רפיח. "לא סתם יש לחץ אדיר שלא ניכנס לשם", הוא מסביר, "מי שלא רוצה שננצח, לא רוצה שניכנס לרפיח. ההכרעה תהיה שם, נגיע להנהגה ונהרוג אותם. נשמיד את ששת הגדודים שנותרו - ארבעה ברפיח ושניים במחנות המרכז - ונשלים את המשימה".

להסיר את האיום מצפון

גם בצפון נחוץ שינוי דרמטי, אומר אביבי. "היה לנו מזל גדול שחיזבאללה לא תקף אותנו ב-7 באוקטובר - טעות גדולה של האיראנים. כעת, צריך לנצל זאת ולהסיר את האיום מצפון. ידה של ישראל ב-40 שנותיה הראשונות היתה על העליונה בכל הנוגע לציונות, אך ב-30 השנים האחרונות ידה של הציונות היתה על התחתונה. כעת יש היפוך מגמה: 7 באוקטובר יצר אפשרות היסטורית לשינוי המציאות של מדינת ישראל. עלינו להכריע את אויבינו ולבנות מערכת ערכית שונה לחלוטין.

"יכול להיות לנו עתיד מזהיר, וזה תלוי בנו, אך זה מחייב נחישות מוחלטת לביטחון ולאחדות. לצערנו, יש כל מיני כוחות שמנסים להפר את האחדות הנדרשת ולסכן, בפוליטיקה קטנה, את ישראל ואת מטרות המלחמה. המלחמה הזו לא דומה לשום דבר שחווינו, כולל מלחמת העצמאות, והיא דורשת אורך נשימה".

הסבלנות הנדרשת מתסכלת, אביבי מסכים, אבל הוא אופטימי. "זה לוקח יותר זמן ממה שאנחנו רוצים, והמצב מורכב, אבל אנו צריכים להתרומם מעל האתגרים הללו ולהסתכל לטווח ארוך. השאלה היא איפה ישראל תהיה בעוד שנה או שנה וחצי. המערכה עלולה להיות ארוכה, להימשך שנה או אפילו שנים, אבל בסופה - בתנאי שנהיה נחושים - יתחיל תור הזהב של מדינת ישראל והעם היהודי".

בסיכום שיחתנו פורש אביבי את חזונו, הנשען גם על תובנותיו מאירועי השבת הארורה: "אנחנו צריכים להגיע למצב שבו המדינה יודעת לתחזק מכונת מלחמה עתירת חימושים ויכולות, עם צבא מצויד וגדול בהרבה, ועם כניסה של ציבורים נוספים מתחת לאלונקה. לצד זאת, צריך להבין שאנחנו לא אומה של ספרטנים שכל-כולה מוקדשת למלחמה. עלינו לשמור על רמת חיים ועל איכות חיים, כפי שידענו לעשות בכל שנותינו. מדינה שיודעת לקדם את עצמה גם בצד האזרחי. אם יש משהו שכל אחד צריך להבין מ-7 באוקטובר הוא שאנחנו צריכים להתחבר למהות הפנימית שלנו כעם היהודי בארצו. להבין שהכל מתחיל מערכים, מנחישות ומצדקת הדרך".