מחדל המילואימניקים הנעלמים: חצי שנה לתחילת המלחמה, צה"ל עדיין לא החל בהליך יזום להחזרתם לשירות של עשרות אלפי חיילי מילואים שנגרעו בעשור האחרון ממאגר המשרתים. מהלך שכזה, עשוי להקל משמעותית על יחידות המילואים הנאנקות תחת העומס הכבד הקיים כיום.
המחדל, שהוגדר ככזה על ידי חברי הכנסת של מפלגת יש עתיד, נחשף לפני כחודש בשני דיונים שערכה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בעקבות הגילוי הוועדה ביקשה מצה"ל לעדכן באילו פעולות הוא נוקט כדי להחזיר לשירות את מי ששיחרר. אולם, נכון לאתמול (ראשון), עדכון כזה טרם נמסר. הסערה התעוררה בעקבות תלונות רבות של משתרי מילואים שנלחמו בעזה וכבר זומנו לשירות מילואים נוסף. בד בבד, למערכת "ישראל היום" הגיעו פניות של חיילים שנגרעו משירות מילואים בעבר, ביקשו לחזור - אך לא נענו.
הדיונים בוועדה עסקו בבקשה של צה"ל, לדחות בשנה את שחרורם של משרתי המילואים אשר אמורים להשתחרר בקרוב מפאת גילם. אולם לצד זאת, התברר כי הצבא כלל לא מנסה להחזיר לשירות המוני חיילים ששוחררו במשך השנים האחרונות. נציגיו הודו כי ישנה כמות לא ידועה, ככל הנראה לפחות עשרות אלפי חיילי מילואים פוטנציאליים, שלא נקראים חזרה לשירות – גם בזמן המלחמה.
נציגי צה"ל הודו בועדת חו"ב: לא יודעים את סיבות השחרור מצה"ל לפני שנת 2020
— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 26, 2024
היועמ"שית בהלם: "אין לכם נתונים למי שחררתם בעשר השנים האחרונות מצה"ל? מה?"
גם ח"כ עידן רול נותר חסר מילים: זה ערפל מוחלט על עשור שלם של משרתי מילואים שכבר לא משרתים. זה מחדל אדיר. זה מחדל אמאמא של המחדל"… pic.twitter.com/n3nGon4Y5J
לדברי נציג צה"ל, תת־אלוף שי טייב, ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם, "אנחנו לא משתמשים בכל הסד"כ (סדר כוחו, כלומר כוח האדם) ו"שופכים אותו באופן מידי לתוך היחידות", אלא "מנסים לעשות את זה בהתאם לצורכי הצבא ותוכנותיו".
בהמשך הסביר תא"ל טייב כי בשל תקלה טכנית, צה"ל אינו יודע את סיבת השחרור של אותם עשרות אלפים. "המערכת (הממוחשבת) התחלפה בשנים האלה, יש לנו את השמות של מי שפטרנו משירות, אך איננו יודעים את הסיבה שעומדת מאחורי שחרורו של כל אחד מהם בעשר השנים האחרונות".
טייב אמר כי צה"ל קלט כ־50,000 מתנדבים שביקשו לחזור לשירות במהלך המלחמה. הוא גם עדכן את הח"כים על הקמת מספר גדודי שריון והשלמת חוסר בכוח אדם ביחידות שסבלו ממחסור בחיילים בשל פציעות וסיבות אחרות. אך דברי הקצין לא שכנעו את מרבית חברי הוועדה, בפרט אלה מהאופוזיציה. הם טענו כי הצבא בוחר בפתרון הקל של הוספת ימי שירות למיעוט הקטן שנושא בנטל, במקום "לעבוד יותר קשה", ולהחזיר לשירות את מי שנגרעו אך כשירים לשרת.
החריף ביותר בביקורתו היה ח"כ אלעזר שטרן ממפלגת יש עתיד, אלוף במיל' וראש אגף כוח אדם בצה"ל בעברו. שטרן אמר לנציג הצבא כי "הזמן בעבורו שומרים מאגרים (של משרתי מילואים) הוא עכשיו. אתה בא לכאן על מנת להכביד את העומס המוטל על אלו המשרתים, אחרי שהם כבר כמעט חמישה חודשים במילואים - תעבוד יותר קשה, תלך לכל אותם האנשים שנמצאים במאגרים. למתי תשמור אותם במאגרים אם לא לעכשיו"?.
ח"כ שרון ניר, ממפלגת ישראל ביתנו, אמרה כי "הקלות הבלתי־נסבלת שבה הולכים תמיד לפתרונות הקיימים ולאלה שכבר נושאים בנטל ומטילים עליהם עומס נוסף – היא תחושה קשה מאוד". לדבריה "אנחנו מחויבים לייצר ריענון בכל מה שקשור בשירות סדיר ומילואים אנחנו צריכים לחייב את הצבא לצאת מאזור הנוחות".
יו"ר הוועדה יולי יואל אדלשטיין, ממפלגת הליכוד, דרש גם הוא שהצבא ינקוט פעולות יזומות כלפי מי שקיבלו פטור משירות, ולא ימתין רק לאלה שמנסים מרצונם לשרת. הוא ציין בפרט עולים חדשים וחרדים מבוגרים, שמתאימים ל- "טירונות שלב ב'", אך לא נקראים לטובתה. "יש לשלוח להם צו גיוס ושהם יבואו, אני לא מציע שתשלח משטרה צבאית לכל אחד שלא מתייצב, אבל אם תשלח 1,000 צווי גיוס ויבוא 600 זה כבר משהו", אמר יו"ר הוועדה.
מי שנדהם מהדברים היה ח"כ עידן רול, ממפלגת יש עתיד, שהגדיר את דברי טייב כ"אמ־אמא של המחדל. זה חתיכת אירוע, סיבת הפטור היא ההבדל בין שפוטנציאלי לגיוס מחדש ומי לא. זה ערפל מוחלט על עשור שלם של משרתי מילואים, שכבר אינם משרתים. זה המידע הכי חשוב לגבי חקיקת חוק הגיוס שיגיע לשולחן הוועדה".
גם אופיר כהן, יו"ר העמותה למען משרתי המילואים, מתח ביקורת על הצבא וכן על הדרג המדיני. הוא תיאר בדיון כי "חוק המילואים שהממשלה צריכה לאשר אחת לשנה, ויגדיר את היקף וכשירות הכוח של הצבא. לכן, צריך להתקיים דיון פעם בשנה בו הרמטכ"ל מציג את הדברים לשר הביטחון ולממשלה וזו מאשרת את כשירות הכוח והיקפו. לצערנו הרב הדיון הזה לא כמעט ולא התקיים מאז 2008, זה קרה פעמיים בשנתיים האחרונות ולפני כן זה לא קרה אף פעם".
לדבריו, "במשך העשור האחרון פורקו המון יחידות, לא אפרט מספרים כי אנחנו בדיון פתוח. גדודים וחטיבות פורקו, שוחררו עשרות אלפי חיילים מהיחידות הללו. ברור לכולנו שיש מאגר. אני יודע שהצבא עושה עבודה טובה כדי להחזיר את כל האנשים האלה אבל יש עוד דברים נוספים שאפשר לעשות".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: במסגרת הליכי בניין כוח האדם והשפעות המלחמה בתוכם, הופעלו עשרות אלפי חיילי מילואים שלא הופעלו בעבר ולא היו חלק ממערך המילואים. בנוסף, מוקמות מסגרות מילואים חדשות ביניהן גדודים, מסגרות הגנת היישוב ועוד.
מאז תחילת המלחמה צה״ל עוסק במיצוי מי שאינו במערך המילואים וכשיר לשרת, כולל הליכי חזרה מפטור בהתאמה לצרכים ובהליכים סדורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו