הפיגוע הבוקר מהווה נורת אזהרה חמורה: לפני כמה חודשים הציב ערבי אלמוני בכניסה לבית לחם כרזת הסתה. בתוך דקות יצא אולטימטום מהצבא - אם הכרזה לא תוסר על ידי הפלשתינים, הכניסה לעיר הגדולה תיסגר. הכרזה לא הוסרה, הכביש נחסם למשך שעות ארוכות.
תיעוד: קולות הירי סמוך למקום הפיגוע והאוטובוס שנפגע // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
עם פרוץ המלחמה החלו בצה"ל בפעולות שלא נראו ביהודה ושומרון במשך שנים ארוכות. תחת החשש מפני התקוממות רבתית גם ביו"ש, הוחלט להסיר את הכפפות ולפעול באגרסיביות רבה. התוצאות היו חד משמעיות – ב-7 באוקטובר עוד היו ניסיונות לבצע פיגועים, אך אחר כך רמת הטרור ביו"ש ירדה כמעט לאפס. אחרי יותר משנה וחצי של לחימה מוגבלת ביו"ש, נקטו בצה"ל את הפעולות הנדרשות כדי למגר את הטרור בכל הכוח. זה עבד.
אך בתקופה האחרונה נראה שיש מי שמנסה להשיב את האזור למצב שבו היה קודם למלחמה. מחסומים שהוצבו בחודשים הראשונים למלחמה הוסרו וכוחות רודדו, בעוד התושבים הישראלים ביו"ש מביטים בעיניים נדהמות בנעשה. יצויין כי לא את הכל התושבים יודעים, ועל כן הסרה טקטית של מחסום כזה או אחר אינה בהכרח מלמדת על ירידה בפעילות הצבאית, אך המגמה בהחלט ברורה. בצה"ל משנים שיטת פעולה, ומבחינת התושבים – לרעה.
הפיגוע בעוג'ה אינו מפתיע. לפני שנה נרצחו במרחק של פחות מחצי שעת נסיעה משם שלוש בנות משפחת די, בשבוע שעבר נתפס במחנה הפליטים עקבת ג'בר, רבע שעה נסיעה בלבד ממקום הפיגוע, מחבל מתאבד, רגע לפני שיצא לדרכו, והאזור, שהיה עד לפני כשנה וחצי רגוע ושקט, הינו מוקד של יידויי אבנים כבר תקופה ארוכה. וכמו בכל יהודה ושומרון, המתיחות חוצה כל גבול.
כאן צריך לומר בפירוש - צה"ל מבצע פעולות רבות מאוד לסיכול טרור, ומנע אין ספור פיגועים. גם ברמדאן הנוכחי, בניגוד לכל שנה אחרת, הרגל עדיין חזק על הגז. אך לאחר אמירה זו נשאלת השאלה האם זה מספיק.
הפיגוע בעוג'ה נגמר בנס רק מכיוון שהאוטובוסים שחטפו את האש היו ממוגני ירי. אם זה לא היה המצב, היו נרצחים בפיגוע הזה ילדים. אך לא בכל מקום האוטובוסים מוגני ירי, לא בכל פעם ניתן לקוות לנס שימנע אסון, והפיגוע הבא עלול להיות קשה בהרבה. וכל עוד יש למחבלים מאיפה להגיע ולאן לברוח, זהו רק עניין של זמן עד שהפיגוע הבא יתרחש.
אוטובוס הילדים שנפגע מהירי // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
ביהודה ושומרון מתחוללת מלחמה. היא שונה מהאינתיפאדה השנייה, בדיוק כפי שזו הייתה שונה מהאינתיפאדה הראשונה. אך זו עדיין מלחמה, ובזמן שהמחבלים מנסים להצטייד, כפי שראינו, ברקטות, במשגרי אר-פי-ג'י ובמחבלים מתאבדים, צה"ל מסיר מחסומים שהיו יכולים לבלום את המחבל מעוג'ה או למנוע ממנו לצאת.
זהו הזמן לפעול באגרסיביות, בדיוק כפי שנעשה בתחילת המלחמה. אם הטרור ייעצר, יש מקום לשקול הקלות, אך בעוד הטרור רק מתגבר, אין שום סיבה להוריד את הרגל מהגז ולחזור חמישה צעדים לאחור, למקום הרע שבו היינו ב-6 באוקטובר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו