הכתובת על הפיגוע הזה הייתה על הקיר. בגדול, בענק, בכל דרך שבה תוכלו לדמיין. ראשי מועצות זעקו, תושבים התחננו, אך בממשלות ישראל, כולל זאת האחרונה, התעלמו או טיפלו באופן חלקי בלבד.
דוברות המשטרה
מאז תחילת המלחמה המצב הפך עוד יותר גרוע, כשבגלל תקציב, מאבטחים נוספים לא איישו את המחסומים והחריפו את הפקקים המסוכנים. וכעת, לאחר פיגוע רצחני, שהיה יכול להימנע, כל מה שנותר הוא לומר "אמרנו לכם" בתקווה שמישהו יתקן את המצב אחרי מות.
לפני חודש בדיוק, ב-18 בינואר 2024, פורסמו ב"ישראל היום" המילים הבאות: "ביו"ש מתריעים: הפקקים במחסומים – סכנה ביטחונית". אז דיווחתי כי בשל מחסור בתקנים ויציאת מאבטחים אזרחיים למילואים, במחסומים בקו התפר משתרכים פקקים ארוכים. המתיישבים הזהירו, שחור על גבי לבן, ואמרו כי פקק עלול למשוך מחבלים לפגע במקום.
התלונות והפרסומים לא הועילו. שוב המתנחלים האלו, כנראה שחשבו באוצר, והתעלמו מהבעיה הביטחונית הברורה. "פקקים יש בכל מקום", היו כאלו שהשיבו לאנשי המשרד לביטחון לאומי שביקשו תקציבים נוספים. והתוצאה מדממת וכואבת.
מחבלים שניצלו פקק ידוע מראש וביצעו פיגוע שנחזה בכל דרך אפשרית. בסופו של דבר נכנעו באוצר למחצה וסיפקו תוספת כללית למשרד לביטחון לאומי, שהחליטו להעביר את הכספים למימון מאבטחים. הבעיה – הכסף ייכנס רק לאחר אישור התקציב.
אך זהו רק פלסטר, עוד פתרון דחוק לסכנה ברורה ומידית. הבעיה הגדולה יותר היא המחסומים עצמם, שרובם מיושנים מאוד, ונבנו בשנות ה-90.
למרות שמאז התנועה במחסומים גדלה באופן עצום, המחסומים נותרו כפי שהיו. מחסום א-זעים הוא דוגמה נהדרת לכך – שלושה נתיבים שנבנו לפני שנים רבות ומשרתים היום עשרות אלפי בני אדם ממעלה אדומים, מהיישובים שבאזור ואת אלו שחוזרים מאזור ים המלח והבקעה.
בממשלה הנוכחית הוחלט לשפץ חלק מהמחסומים, לאחר שנים רבות של הזנחה, אך לא מדובר בכל המחסומים. היתר ייאלצו להמתין לזמן אחר, בעוד התושבים שעומדים בהם מחכים כמו ברווזים במטווח למחבל פוטנציאלי.
שני פיגועים קטלניים בוצעו במחסומים מסביב לירושלים בחודשים האחרונים, מחבלים שפתחו באש במחסום המנהרות בנובמבר האחרון וכעת מחבלים שביצעו פיגוע לעבר נוסעים שעמדו בפקק בדרך למחסום א-זעים. הפיגוע הבא, אם לא יטפלו במחסומים, הוא רק עניין של זמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו