לאחר שבשבועות האחרונים נשמעה ביקורת קשה בקרב קצינים בכירים בצה"ל על כך שהצבא לא החל לתחקר את אירועי 7 באוקטובר, צה"ל הודיע אתמול כי הוא צפוי להתחיל לקיים תחקירים מבצעיים ראשוניים כבר במהלך השבועות הקרובים.
התחקירים יחלו בתחילת חודש מארס בהדרגה, כאשר גופים שעסוקים עדיין בלחימה, כמו פיקוד הדרום, יתחילו לתחקר רק בעוד כמה שבועות, ואילו גופים אחרים יחלו לתחקר כבר בתחילת מארס. אם לא יתרחשו אירועים חריגים בזירת הלחימה, בצבא מקווים שניתן יהיה להציג את סיכומי התחקירים כבר בתוך שלושה חודשים.
באיגרת למפקדים כתב אתמול הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי: "בשם הלמידה מוטלת עלינו החובה לתחקר. זהו הכרח, לא פריבילגיה. רק כך נוכל להבין באיזה אופן יכולנו לפעול ובאיזה אופן נפעל בעתיד כדי להגן טוב יותר על אזרחי ישראל". עוד הדגיש: "אני סומך את ידיי על יכולתו של צה"ל לערוך תחקיר אמיתי ונוקב".
כפי שנחשף ב"ישראל היום", בשבועות האחרונים נשמעה ביקורת חריפה מצד לא מעט קצינים בכירים בנוגע לכך שצה"ל צריך היה להתחיל בתחקירים כבר לפני כמה שבועות, עם הצמצום המשמעותי של סדר הכוחות ברצועה ולאחר שחרור רבים מחיילי המילואים.
ביקורת מתוך צה"ל
בין היתר טען מפקד יחידה מבצעית בשיחה עם "ישראל היום", כי ניכר שהמצב הנוכחי היה נוח לחלק מצמרת הצבא, אך העובדה שטרם החלו התחקירים פוגעת בהפקת לקחים מיידית לקראת לחימה עתידית בגזרת הצפון. לא זו בלבד, אלא שלטענתו למרות האסון הכבד בשבת השחורה הצבא לא שינה עד כה את הקונספציה שבה היה שבוי עד 7 באוקטובר, וגם כיום הוא ממשיך לפעול בהתאם לאותם דפוסי חשיבה מיושנים, ללא חשיבה מחוץ לקופסה, באופן שבא לידי ביטוי הן במהלכים האחרונים של צה"ל ברצועת עזה והן בהתנהלות מול חיזבאללה בלבנון.
עד השבוע, כאמור, החזיק הרמטכ"ל בגישה רשמית של "שקט, נלחמים". אלא שלמרות זאת לפני כמה שבועות הוא בכל זאת מצא זמן ליצור קשר עם בכירי צבא בדימוס במטרה למנות אותם לשמש כצוותי תחקיר חיצוניים. בין היתר, פנה רא"ל הלוי לשר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז, ולראש אמ"ן לשעבר אלוף (מיל') אהרון זאבי פרקש, שדעותיהם הפוליטיות ידועות, והאחרון אף גיבה את סרבנות המילואימניקים בתקופת המחאה. העניין דלף לתקשורת, ורא"ל הלוי ספג על כך ביקורת קשה מחברי הקואליציה. בצבא סירבו אתמול להשיב לשאלה אם זהות הצוות החיצוני תישאר כפי שהיא, ורק הדגישו שגם אותם קצינים מעולם לא קיבלו כתב מינוי רשמי לתפקיד מטעם הצבא.
נדרש גם תחקיר חיצוני
ביקורת נוספת שנשמעה על הצבא בהקשר התחקירים נוגעת להתנהלותו מול מבקר המדינה. בניגוד לשאר הגופים המעורבים בלחימה, לרבות שירות הביטחון הכללי שעסוק בימים אלה לא פחות מצה"ל, צה"ל בראשות רא"ל הלוי דחה את בקשת המבקר להתחיל בביקורת בתוך צה"ל, גם במתכונת שלא כוללת בשלב זה ראיונות ושיחות עם מי שהיה מעורב בלחימה, אלא מתמקדת בהעברת מסמכים בלבד. נוכח המחלוקת, הרמטכ"ל נפגש עם המבקר מתניהו אנגלמן, אך נכון לעת הזו טרם סוכם מתווה הביקורת בתוך הצבא.
כנהוג בצבא בכל אירוע מבצעי, התחקירים בצה"ל יתקיימו על ידי המפקדים והיחידות עצמם. זוהי מסורת ארוכת שנים בתוך צה"ל, וכביכול אין סיבה שתהיה חריגה מכך כעת. אלא שהפעם המחדל והאסון כה עמוקים ובעלי השלכות קטסטרופליות, וחלק מהתחקירים נוגעים באופן אישי לחלק מהמפקדים הבכירים.
כיוון שטבע האדם הוא להגן על עצמו ולהצדיק את מעשיו, קיימת אי־נוחות מסוימת בכך שהמפקדים שכשלו יותר מכל יתחקרו את עצמם, תוך שמן הסתם ינסו להצדיק את מעשיהם, התנהלותם והחלטותיהם. לכן, עם תום התחקירים הפנימיים, או אפילו במקביל להם, נדרש תחקיר חיצוני מעמיק שיבקר את הליך התחקור הפנימי, לא יותיר אבן שלא נהפכה, ולא יסתמך רק על אותם תחקירים פנימיים של מי שינסה גם להצדיק את מעשיו והחלטותיו.
בצה"ל מבטיחים תחקירים שקופים, מעמיקים ונוקבים, ומדגישים כי כמו במקרי עבר יוקמו גם הפעם צוותי תחקיר חיצוניים, בראשות קצינים במילואים. אך גם לזהות החוקרים החיצוניים יש חשיבות מכרעת, שכן כידוע לזהות הפרסונלית של החוקר, כמו גם, להבדיל, לזהות השופט במערכת המשפט, יש השפעה על תוצאות התחקיר והמסקנות שיוסקו בעקבותיו.
מבלי להיכנס למחלוקת בנוגע לזהות אדם כזה או אחר, אם צה"ל רוצה לשקם את האמון הציבורי בו לאחר שכשל כישלון חרוץ בהגנה על אזרחי ישראל ב־7 באוקטובר, מפני רצח, טבח, אונס וחטיפה - תחקירי המחדל הגדול ביותר מאז הקמת המדינה חייבים להיות חריפים, מעמיקים, שקופים ומקצועיים, ולהתנהל על ידי אנשים שאינם שנויים במחלוקת על ידי אף גורם פוליטי כזה או אחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו