מפקד הימ"מ: "הייתה אש מסיבית, לא עזבנו את החטופים לרגע"

מפקד הימ"מ תת ניצב ח', שאיבד את בנו בטבח 7 באוקטובר, סיפר היום (שני) על המבצע הנועז של יחידתו הלילה, שבמהלכו הצליחו הכוחות לשחרר מהשבי את פרננדו סימון מרמן (60) ולואיס הר (70), שנחטפו מניר יצחק. לדבריו, "מאז הקמת היחידה היחידה מתאמנת על חילוץ בני ערובה, זו המשימה העיקרית. חילוץ בשטח אויב הרבה יותר מורכב מהמשימות שהתאמנו אליהן בשנים האחרונות. משימה בעזה שבה היכולת שלך להגיע ולסגת מהיעד מורכבת הרבה יותר מהלחימה ביעד. אתה צריך לדעת לחצות שטחים מאוימים. 

"התכוננו בחודש האחרון לחילוץ חטופים", הוא חושף. "השתתפנו בנוהל קרב של שב״כ ויחידות צה״ל. בתחילת הדרך התוכנית נראתה מורכבת ומסוכנת. ככל שהמודיעין התמקד במבנה הבנו שזה אפשרי. השב״כ נתן מודיעין מדויק והבנו שתוכנית החילוץ אפשרית וברת הצלחה. עצם זה שנכנסנו לשטח שהתמרון הצבאי עדיין לא הגיע אליו היה מורכב. חצינו במהלך ציר הנסיעה שלנו שלושה גדודים שטרם טופלו. ההגעה החשאית אל היעד בשישה שכולם ישנים אפשרה מגע עם המחבלים ולחלץ החטופים", אמר.

תת ניצב ח' תיאר את משימת החילוץ: "התקלנו באש, הכוח הגן על החטופים בגופו. הארוע המורכב היה לפרוץ ולחלץ ובשלב החילוץ להתמודד עם הסביבה. הסיוע שקיבלנו מחיל האוויר היה שובר שווין כי זה אפשר לנו לחלץ את החטופים כמה שיותר מהר מהמבנה לכלי הרכב. משם הייתה חבירה לכוח צה״ל שהמתין לנו רבע שעה מנקודת הזינוק שלנו. חשוב להזכיר שבמבצע לוחם שלנו נפצע קל. 

"אחרי המבצע הזה אין דבר שהוא בלתי אפשרי, רק לקבל מודיעין טוב ולהתאימו לשטח", הוא מצהיר, "במבצע הזה הלוחמים נלחמו בגבורה ובחירוף נפש. נפעל בכל מקום שבו נידרש ברצועת עזה. במבצע השתתפו פלגת לוחמים, סדר די גדול לבצע מבצע כזה בשטח עוין. לרוב אנחנו שואפים לעבוד בכוחות קטנים וחזקים. המשימה כאן אילצה אותנו להוסיף כוחות כדי לתת מעטפת קרובה לכוח שפרץ פנימה. ידענו שיש שומרים מאבטחים בנקודת האיתור של החטופים. ידענו כשכשנפרוץ פנימה ניתקל בחמושים.

"החטופים התמודדו בגבורה. בשלבים הראשונים הם לא הבינו מה קורה, אך התעשתו מהר וסייעו לנו לחלץ אותם. למרות גילם המופלג הם סייעו והבינו שכוח מיוחד בא לחלץ אותם. מצבם היה טוב בחילוץ והוא עוד יותר טוב עכשיו כשהם עם המשפחות שלהם. עצם החילוץ ממבנה שיש בו מחבלים שרוצים לרצוח אותם, אין תחושה טובה מזו להם וגם לנו".

בנוגע למבצעים עתידיים אמר מפקד היחידה: "אנחנו תמיד מוכנים למבצעים נוספים. כשניקרא לדגל לא נחשוב פעמיים. זו משימתנו ולשמה הוקמה היחידה. כשלוחם נמצא צמוד לדלת ומגיע למרפסת כשהוא יודע שאחריה שוכבים שני חטופים ודלת אחרי שלושה מחבלים ששומרים עליהם - התחושה מורכבת. אתה רוצה להוציא אותם בחיים, אבל נדרש לא לעשות רעש ולא לסכן את הפעילות. טעות קטנה יכולה לשבש הכל. זה או אחד או אפס. לכן התחושה היא של שליחות. הם פרצו את הדלת והפתיעו את המחבלים. בסופו של דבר צריך לדעת לשים את הידיים ראשון על החטופים. זה מה שהנחיתי את הכוח. המשימה העיקרית היא לשים את הידיים ראשון על החטופים. בפועל שמנו ידיים על החטופים ואז התחילה לחימה קשה בתוך המבנה ומחוצה לו. עמדנו בייעוד שלנו. הלוחמים בתעוזה ובחתירה למגע עמדו בייעוד שלהם. 

"בשעה שהגענו הערכנו שאנשים ישנים בבית", המשיך המפקד לתאר את החילוץ, "ראינו שהכל חשוך, הבנו שהם ישנים וזה היה השלב להתחיל את ההתגנבות ליעד. כשהגענו לקראת מגע הקשבנו כדי להבין מה קורה בבית. לא שמענו כלום. היה שקט מוחלט. ברגע שהיה פיצוץ והדלת נפתחה שני החטופים שכבו בחדר.

"הדינמיקה בין הלוחמים לחטופים היתה 'באנו לחלץ אתכם, באנו לקחת אתכם הביתה. אנחנו ימ״מ, קדימה'. אמרנו זאת בצעקות כדי שיבינו. כשהוצאנו אותם למרפסת הגנו ושמרנו שלא ייפגעו. ההוצאה למרפסת הייתה מאוד קריטית, כי נפתחה אש מסיבית על הכוח כדי לא לאפשר לחלץ אותם. זה השלב שהפכנו להיות יותר אגרסיביים. מרגע המגע הראשוני עם החטופים הלוחמים לא עזבו אותם עד עליית למסוק. היה חשוב להרגיע אותם.

"הלוחמים בסטייט אוף מיינד לחלץ. היו אנשים שהוגדרו במיוחד למשימה להוציא את החטופים החוצה כדי לא להיות במגע עם מחבלים. אנחנו ביחידה שמתוקף היותה לאומית עובדת בכל הגזרות כל השנה - ביו"ש, בעזה ובכל מקום אפשרי. את עזה אנחנו מכירים, זה כל מה שאני יכול להגיד", סיכם.

כאמור, לוחמי היחידה המבצעית של שב"כ ולוחמי הימ"מ התקרבו ליעד בצורה חשאית, ובשעה 1:49 בדיוק החלו במבצע. תחילה הצמידו בשקט מטען לדלת הנעולה כדי לפתוח אותה, ומייד כשזה התפוצץ פרצו פנימה וחיסלו את המחבלים שהיו בדירה. אש נורתה לעברם מתוך הבניין, וכך גם ממבנים סמוכים. חלק מהלוחמים רצו לחטופים, שהיו בקומה השנייה, חיבקו אותם והגנו עליהם. אחרים המשיכו להילחם ולאבטח את המרחב.