סרן (מיל') גבריאל שני בן 28 מעלי, מפקד צוות בגדוד הסיור 6646, 'עוצבת שועלי מרום' (646), שנפל בקרב בדרום רצועת עזה, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. מאות בני משפחה, חברים ולוחמים ליוו אותו בדרכו האחרונה.
חגי שלמה דאום, אביה של יובל, רעייתו של גבריאל שני, ספד לחתנו בכאב: ״גבריאל, יפה טוהר שלי, יובל בחרה בך ואתה ביובל. הייתה לכם זוגיות מדהימה. גברי, קצין וג׳נטלמן. הערצת את יובל שלנו, היית בעל למופת. צור ורווה הילדים המהממים, אתם תסתפקו בהיכרות הקצרה הזו, דבר שהפרי שבבטן לא יזכה להכיר".
"חוויתם אבא שאוהב עד כלות. היה לכם אבא גיבור, איש טוב ונדיר. בחור אגדה. מה תסביר אימא לילד בן שלוש וחצי? יובל שלי, אני מבטיח שנקום מזה יחד, חזקים מאי פעם. גבריאל, שם של מלאך, של גבורה, הייתי גאה בך. כמעט בכל טקס היית עולה כמצטיין. צנוע ושקט, מקצוען ומנהיג".
"מחבל ארור שהמתין מאחורי וילון לקח אותך מאיתנו. נפלת בשקט. אוהב אותך גבריאל, תחסר לי כל כך. נקום מזה חזקים ונחושים. אני מצדיע לך המפקד, אוהב אותך״.
יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון: ״גבריאל אחינו היקר, גיבור ישראל, תמיד מאיר פנים, בעל לב זהב, מלא באהבת ארץ ישראל, זכית לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל, קדוש אתה במותך מות גיבורים. אנחנו יהודים וננצח את האויב הברברי והשפל שקם עלינו. אנחנו מאוחדים וחזקים מהם. הטוב ינצח את הרוע. ברוח גבורתך עם ישראל יתחזק״.
סא״ל אלי פרנק ספד בשם צה״ל: ״גבריאל היקר, התגייסת לחטיבת הצנחנים ביולי 2015. עברת מסלול רצוף אתגרים. ערך הרעות תמיד הוביל אותך. היית חדור באידאלים, מלא ברוח משימה. היית אדם ירא שמיים, שאפת תמיד לעזור בכל עת, תמיד בצניעות, בשקט בענווה. אישיות מרכזית ומובילה בחברה. היית מלח הארץ".
"במנהיגותך השקטה היית נערץ ואהוב על חייליך. חתרת למדע תוך גילוי אומץ לב. כינויך ׳שושני׳ היית השושן שבחבורה. ב-7 באוקטובר התייצבת עם חייליך ולקחת חלק מרכזי בלחימה בקיבוץ בארי. המשכת להוביל את החטיבה במבצעים בג׳נין ובשכם. נלחמת בגבורה, מפקד נערץ למופת״.
הרב אליעזר קשתיאל: ״כבר אין לנו כוח לבכות. גבריאל שלנו, אהוב שלנו. כמה גבורה הסתתרה באישיותך הצנועה. גיבור היית. לב זהב היה לך. לב טהור ברא לך אלוהים. המוסריות תנצח את הרשע. הלב הטוב ינצח. זה סודו של נצח ישראל. באישיותך ריכזת את כל היפה שבעמנו. גבריאל שלנו אהובנו, כמה אהבת ללמוד תורה. סללת דרך ישרה. חור גדול נפער בלבנו, אך קומתנו זקופה. גבורתך תמשיך לפעם ובאותה גבורה נכריע ונמחץ את כל האויבים הקמים עלינו לרעה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו