אין לממשלה מנדט מוסרי לחדול מהלחימה בעזה

כל עוד לא הושגו מטרות המלחמה - השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של הנאצים החדשים בעזה ושחרור החטופים - אין לממשלה מנדט מוסרי להבטיח לכל גורם שהוא לחדול מהלחימה ברצועה, לא לפני עסקת חטופים ולא אחריה. אין לממשלה מנדט לנהוג כך ללא מיטוט חמאס הצבאי והאזרחי, גם בתמורה לשלום פורמלי עם סעודיה, שעימה יש לנו כבר מעין שלום בלתי פורמלי.

אין לממשלה מנדט לכך - לא מהחיילים שנפלו, לא מהמשפחות השכולות שמבקשות לדעת שקורבנן לא היה לשווא, וגם לא מהחיילים שלחמו ושעוד לוחמים בעזה. ובעיקר - אין לה מנדט לכך מהציבור, אחרי שנשבעה לו בנקיטת חפץ שוב ושוב שהפעם "נלך עד הסוף"; שלא נסתפק עוד ב"כיסוח דשא"; שנעקור את שורשיו במנהרות. רק כ־30% מהן טופלו בינתיים, לפי ההערכה, וברמה האזרחית - היכולות השלטוניות של חמאס רחוקות מהשמדה.

הבטחתם? תבצעו! גם אם זה ייקח חודשים ושנים. מחמאס - מעל לקרקע ומתחתיה - אסור להשאיר אפילו שיור. הפסקה זמנית של הלחימה לטובת שחרור החטופים היא לגיטימית, ובלבד שיובטח שאכן תהיה זמנית.

באולפנים יושבים בימים אלה פרשנים, אנשי צבא בדימוס ו"מומחים" ממכוני מחקר, שמסבירים לציבור כי המטרות שהוצגו היו "לא ריאליות" ו"לא מעשיות". חלק מהם אף מטילים ספק בהיתכנות השגת היעדים, ומצליחים להשפיע על הציבור, מערערים את כוח העמידה שלו ומטילים בקרבו דיכאון ודמורליזציה.

אבל מי שמדבר עם המפקדים והלוחמים בחזית מתרשם אחרת לגמרי, הן מהנחישות, הן מההיתכנות לעמוד ביעדי המלחמה, והן מהנכונות לסיים את המלאכה, גם אם תארך מאוד.

מנצח מי שמחזיק מעמד

בקרב סן סימון, שהכריע את גורלה של ירושלים המערבית במלחמת העצמאות, הלוחמים היהודים היו על סף נסיגה, אך אז הגיע רגע השבירה של הלוחמים הערבים משכונת קטמון. יוסף טבנקין, ממפקדי הפלמ"ח, מיהר לבטל את הוראת הנסיגה לכוחותיו והורה להם להגביר אש ולהסתער. בקרב הקשה הזה השתתפו רבים ממפקדי צה"ל לעתיד, ובהם רפאל איתן ודוד אלעזר. גם בני מרשק, שנפצע, לחם שם. הוא ורפול נהגו מאז לצטט אמירה של יצחק שדה, שנלקחה משדות הקרב של הצבא האדום: "זכרו: כשיורד גשם - נרטב גם האויב. מנצח מי שמחזיק מעמד רגע אחד נוסף".

הנשימה הארוכה היא שגם הכריעה לטובת הסובייטים את הקרב האחרון במצור סטלינגרד, כשהצבא הנאצי נהדף מהעיר אחרי שישה חודשי לחימה. הנשימה הארוכה היא שגם הביאה לבריטים, אחרי פתיחה גרועה ואבידות כבדות, את הניצחון על הנאצים. הנשימה הארוכה היא שתביא גם לנו ניצחון על הנאצים החדשים, ובלבד שנחשוק שפתיים ונהיה מחויבים ליעדים שהצבנו לעצמנו, אפילו אם יידרשו לכך עוד חודשים ושנים. זה מחייב חוזק מנטלי של הציבור ושל ההנהגה, הן במערכה המדינית והן בזו הצבאית. חמאס נשחק. בסוף הוא יתמוטט. זה רק עניין של זמן, הרבה זמן, ואורך רוח.

ציר הרשע, ומדינות ערב המתונות, והעולם כולו, צופים בנו ובאירוע שכמותו לא חווינו כאן מאז ימי השואה ומלחמת העצמאות וממתינים לראות כיצד הוא יסתיים. אם נמצמץ עכשיו - יהיו לכך השלכות חמורות בעתיד. אויבינו יחשבו את דרכם, במידה רבה, גם לפי הסוף של המלחמה הזאת.