לנצח אחים: מבט על הנופלים באסון הקשה מגלה שמדובר במלחמה כל־ישראלית על הבית

רשימת החללים הארוכה העצימה את המחיר הכבד, אבל גם הדגישה את נחיצותה של המלחמה - מלחמת אין ברירה שנועדה לגדוע אויבים • התקרית בדרום הרצועה מלמדת שוב שתחקירים באמת מצילים חיים, לכן על צה"ל להטמיע את הלקחים • כעת, על הממשלה לומר בבירור לאן היא חותרת, אחרת היא תאבד בהתמדה לגיטימציה למהלכיה העתידיים

לוחמי חטיבה 261 משמידים תשתיות טרור בפאתי חאן יונס // דובר צה"ל

זה היה היום הקשה ביותר ברצועה מאז שהחלה המערכה הקרקעית: 24 לוחמים שנהרגו ביום אחד, רשימה ארוכה של נופלים שהעצימה עוד יותר את המחיר הכבד של המלחמה הזאת שנכפתה על ישראל. אך, היא גם הדגישה את הנחיצות שלה – מלחמת אין ברירה שנועדה לגדוע אויבים במטרה למנוע מלחמות עתידיות.

21 מההרוגים היו בתקרית שאירעה כ־500 מטר ממערב לקיבוץ כיסופים, שם פעל צה"ל להריסת מבנים. התקרית הזאת מחייבת בחינה מעמיקה, שתרחיק מבדיקת האירוע עצמו. היא מעלה חשש שצה"ל מתקשה לתת מענה לשינוי בדפוס הפעולה של חמאס, שעבר מלחימה במסגרות צבאיות מוסדרות ללוחמת גרילה שמותאמת לתנאים ברצועה.

לוחמי גדוד 9206, רס"ל (במיל') יובל לופס וסרן (במיל') אריאל מרדכי וולפסטל יממה לפני שנפלו באסון, צילום: יוסי זליגר

צה"ל אמנם מדווח מדי יום על לחימה עזה ברצועה, אולם הכוחות נתקלים לרוב בהתנגדות מועטה. אנשי חמאס פועלים בעיקר בתווך התת־קרקעי, ומגיחים משם כדי לנסות ולפגוע – בעיקר בצליפה ובירי אר.פי.ג'י. זה היה המקרה שלשום, שבו פצצת אר.פי.ג'י פגעה בטנק והובילה לתגובת שרשרת שגרמה לפיצוץ של מוקשים צה"ליים. המוקשים האלה הונחו בשני בניינים שיועדו להשמדה, והפיצוץ גרם לקריסתם ולמותם של רוב החיילים שהיו בהם ולפציעתם של הנותרים.

צה"ל הבטיח אתמול כי המקרה ייבדק, ולקחיו יופקו ויוטמעו בכלל היחידות. זה מתחייב לנוכח הכוונה להשמיד עוד בתים רבים הסמוכים לקו המגע, כדי ליצור מרחב הגנה שיצמצם את האיום על היישובים ועל כוחות צה"ל. מדובר בבתים שחלקם שימש לפעילות של חמאס, בין היתר ליציאה למתקפת 7 באוקטובר.

התקרית שלשום מלמדת שוב שתחקירים מקצועיים הם לא רק בנשמת אפו של הצבא - הם באמת מצילים חיים. צבר ההרוגים, ובמקביל היעדר פתרון לסוגיית החטופים, עשויים להגביר את הלחץ לשנות את מהלכי המלחמה

אתמול נשמעה ביקורת על כך שצה"ל מסכן כוחות קרקעיים ולא משמיד את הבניינים מהאוויר. ההסבר העיקרי לכך הוא שהפצצה מהאוויר לא גורמת להשמדה מלאה של המבנים ברוב המקרים, והיא מחייבת אחר כך הריסה משלימה בידי דחפורים – פעילות איטית ומורכבת כשלעצמה. בנוסף, צה"ל שומר חימושים יקרים לאפשרות של מלחמה בלבנון, וגם כדי להמשיך בסיוע לכוחות שנלחמים ברצועה.

במסגרת התחקיר יידרש צה"ל לבדוק את האופן שבו בוצע הפיצוץ, והאם נשמרו כל מנגנוני הבקרה הנדרשים – מבחינת האמל"ח, מבחינת כמות האנשים שהיו במבנה ומבחינת משך הזמן שארך התהליך כולו. ייתכן גם שיידרש בעתיד לייצר מעגלי הגנה נוספים על הכוחות שעוסקים בפעילות כזאת.

רעייתו של רס"ר (במיל') אלקנה ויזל ז"ל, צילום: אורן בן חקון

מיטוט חמאס והשבת החטופים - שני צירים מקבילים

ראש הממשלה ציין אתמול בהודעתו כי "צה"ל פתח בבדיקה של האסון", כחלק מהפקת הלקחים הנדרשת. נתניהו לא בחר במקרה במילה "בדיקה", ולא במילה המתבקשת "תחקיר": רק לפני שבועיים התגוללו אנשיו על כוונת צה"ל לתחקר את אירועי 7 באוקטובר, כדי להפיק לקחים נדרשים להמשך. התקרית שלשום מלמדת שוב שתחקירים מקצועיים הם לא רק בנשמת אפו של הצבא - הם באמת מצילים חיים.

התקרית הקשה הזאת, שהצטרפה לאירוע אחר שבו נהרגו שלשום שלושה קציני צנחנים מירי אר.פי.ג'י בחאן יונס, לא צפויה להשפיע על מהלכי המלחמה בטווח הקצר, אבל עשוי להיות לה משקל בהמשך הדרך. הציבור הישראלי אמנם שומע מדי יום על פגיעה שיטתית במחבלים ובתשתיות, אבל מתקשה עדיין לראות בעין את שני היעדים המוצהרים של המלחמה: מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים.

העמקת התמרון בחאן יונס, צילום: דובר צה"ל

צבר ההרוגים, ובמקביל היעדר פתרון לסוגיית החטופים, עשויים להגביר את הלחץ לשנות את מהלכי המלחמה. גם כך כבר ברור ששני היעדים האלה סותרים זה את זה, ובניגוד לנטען יהיה קשה לממש אותם במקביל. על הממשלה לומר בבירור לציבור הישראלי, בעברית, לאן היא חותרת ואיך היא מתכוונת לממש זאת, אחרת היא תאבד בהתמדה לגיטימציה למהלכי המלחמה.

הניסיון לגמד את העניינים לרמה הטקטית ולתלות את התוצאות בצה"ל נועד לכישלון. כמה שעות לפני רצף התקריות הקטלניות תועדו אנשי מילואים שיצאו מהרצועה ומחו על כך שלא ניתן להם להשלים את המשימה. המחאה הזאת נצבעה פוליטית, כאשר בשלטים שנתלו על המשוריינים צוירה האות ל' כפי שהיא מופיעה בסמל תנועת הליכוד. מעבר לעובדה שמדובר בשימוש פסול בצה"ל, מטרידה העובדה שיש מי שמאמין שהרמטכ"ל החליט לדלל את הכוחות ברצועה על דעתו, בעוד שמדובר בהחלטה של הדרג המדיני שנעשתה כחלק מהטנגו המורכב שישראל מנהלת עם ארצות הברית ומדינות נוספות במטרה להרוויח עוד זמן ולגיטימציה להמשך הלחימה.

יצאו בעזה ופתחו במחאה, מחאת לוחמי המילואים בבסיס צאלים, צילום: מטה בראשית

שני הצירים המקבילים האלה – הלחימה והחטופים – ימשיכו ללוות אותנו גם בימים הקרובים. בסוגיית החטופים נעשים כל העת מאמצים להבקיע דרך לעסקה חדשה, אם כי נדמה שיידרשו עוד ימים רבים עד שיתברר אם באפשרותה להבשיל. סביר שגם אז היא תיתקל בקשיים פוליטיים לא מבוטלים בישראל, לנוכח העובדה שחמאס דורש הפסקת אש ממושכת בתמורה לשחרור חטופים.

עיקר מהלכי המלחמה ימשיכו להתמקד בינתיים בחאן יונס, בהתאם להערכות שצמרת חמאס ורבים מהחטופים נמצאים במערך המנהרות המסועף שנבנה בה. אתמול דווח כי הכיתור על העיר הושלם, והפעילות מתמקדת כעת בחלקה המערבי של חאן יונס שבו חמאס ממשיך לקיים שליטה חלקית. בהמשך לכך, ישראל טרם החליטה כיצד לפעול בסוגיה הנפיצה של רפיח וציר פילדלפי, שממשיך לשמש גם כעת להברחות.

לסייע לצבא המילואים

בשולי היממה הקשה שלשום מתבקש לשים לב לשתי סוגיות חשובות. הראשונה, צבא המילואים. המלחמה הנוכחית לימדה שוב על נחיצותם, בוודאי כאשר על הפרק אפשרות של הסלמה גם בצפון. מאחר שמדובר במערכה ארוכה שעוד צפויה להימשך, נדרש לשפר את המענה שניתן להם בשורה ארוכה של נושאים – שכר, לימודים, ובעיקר סיוע לעורף הפרטי שלהם, שנותר לשאת לבדו במטלות הבית.

הרמטכ"ל בשיח עם אנשי המילואים ברצועת עזה, צילום: דובר צה"ל

הסוגיה השנייה היא פסיפס המשרתים. היו מי שניסו לטעון כי רק מגזר כזה או אחר נלחם ומשלם את המחיר, בעוד אחרים מתחמקים מנשיאה בנטל. מבט חטוף על רשימת היישובים שמהם הגיעו הנופלים שלשום מבטל את הטענה הזאת מהיסוד ומלמד, שוב, שמדובר במלחמה כל־ישראלית על הבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר