דרישת חמאס לעסקת חטופים עם נסיגה ישראלית מלאה וסיום הלחימה - הצעה שכולה תבוסה

הדיווח על הצעה לעסקת חטופים, שבין תנאיה כלולה תביעה לנסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה וסיום מוחלט של המלחמה, מציגה לישראל הצעה שכולה תבוסה. היא סוללת את הדרך להישרדות ארגון חמאס ולסיום המלחמה בלא יותר מעוד סבב לחימה.

לא נכות בכושר ההחלטה של הקבינט יצרה את המתחים שבהם מתנהלת המלחמה, בין שתי מטרות מוגדרות היטב: חתירה לחיסול חמאס בלחימה, יחד עם מאמץ ממשי לשחרור החטופים, שלא בקלות ניתן ליישב ביניהן. אלא שהמציאות הסבוכה במלוא מורכבותה לא אפשרה דרך אחרת מלבד התחייבות מקבילה לשתי המטרות.

שיטת הגם וגם של בן-גוריון

הכרעת קבינט המלחמה להכיל יחד את שתי המטרות מבטאת גישה שבה צידד בן-גוריון בכל צומתי ההחלטה הסבוכים בדילמות שאיתן התמודד בשנים שלפני הקמת המדינה ולאחריה. זו היתה דרך הפשרה המפא"יניקית הזכורה לטוב, גישה שביקשה לנווט באיזון שבין מתחים אסטרטגיים בלתי פתורים. במקום הכרעה חדה והחלטית בסדר עדיפויות של "או-או", הכווינה דרך הפשרה אל השילוב המורכב של "גם וגם".

זה היה מאמץ מודע להימנע מאימוץ בלעדי של אחת מקרני הדילמה, באופן המוביל עד לקצה. בגישה זו איזן בן-גוריון בתחילת מלחמת העולם השנייה את המתח בין חובת התנועה הציונית להתנגדות לספר הלבן שגזרה ממשלת לונדון על המפעל הציוני לבין תמיכה מלאה בממלכה הבריטית במלחמתה בגרמניה. באיזון אופייני הוחלט: "נילחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה בגרמניה, ונשתתף עם הבריטים במלחמה כאילו אין ספר לבן".

זו מתכונת האיזון שהדריכה עד כאן את קבינט המלחמה בתמיכה פה אחד במאמץ המלחמתי תוך בחינה נאמנה של כל דרך אפשרית לקידום שחרור החטופים. במגמה אחראית ומאוזנת זו נמנע עד כה קבינט המלחמה מהכרעה החלטית לכאן או לכאן.

נשיא רוסיה פוטין, לדוגמה, היה מתעלם מהדילמה. יש להניח שהיה דבק בניהול המלחמה בדרישה נוקשה להוריד משולחנו כל דיון בעניין שחרור החטופים. החלטה כזו אינה אפשרית במדינת ישראל, ויש לברך על כך.

מהצד השני, גם הציפייה להתמקדות רק בשחרור החטופים בכל מחיר, גם במחיר סיום המלחמה בתנאי תבוסה, אינה אפשרית. להערכתי, גם רא"ל (מיל') גדי איזנקוט, שהדגיש את הנחיצות הקריטית להתמקדות בשחרור החטופים, ידחה עסקה הנראית כדוחפת את מדינת ישראל לתבוסה במלחמה.  

חובה קדושה מול תכתיב כניעה

בימי המאבק לשחרור גלעד שליט כתב הפילוסוף ברנאר-אנרי לוי: "צו קטגורי שעליו אין עוררין - בין הפרט למדינה יש לבחור תמיד בפרט. בין סבלו של היחיד לטלטלת הישות הגדולה, יש לתת תמיד העדפה ליחיד" ("הארץ", 2.7.2010).

מבט ריאלי על מכלול חובותיה של מדינה, כלפי הפרט והכלל, מגלה עד כמה צו קטגורי זה בלתי ניתן ליישום. ציוויו זה של לוי ראוי לשמש למדינה כמצפן ערכי, אך יישומו מחייב ריסון מחושב. כמו בניווט לילה, הליכה לא זהירה רק עם כיוון המצפן עלולה להסתיים בנפילה לתהום.

באיזון המורכב בין מטרות המלחמה - השאיפה לשחרור החטופים היא חובה קדושה, אבל חלילה להנהגת המדינה להילכד בהצעה הנראית על פניה כתכתיב כניעה.