מבחן רפיח: העיר שנותרה מחוץ למלחמה

15 שבועות חלפו מאז החלה המלחמה שכפה חמאס על ישראל בשבת השחורה של 7 באוקטובר, וישראל עדיין רחוקה מאוד מהשגת שתי המטרות שהגדירה לעצמה: מיטוט חמאס על יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, והשבת החטופים, לאו דווקא בסדר הזה.

למעשה, בצבא מדברים על חודשים ארוכים, ואפילו יותר משנה עד להשלמת הפעילות הצבאית ברצועה.

אף שחלפו יותר מחודש וחצי מאז חזרו ישראל וחמאס ללחימה לאחר הפסקת האש לטובת שחרור החטופות והחטופים, וצה"ל תמרן כמעט בכל הרצועה (למעט רפיח), נכון לעת הזו, חרף הדיווחים התכופים שמגיעים ממקורות שונים, אין אף עסקה קונקרטית על הפרק.

בצה"ל ממשיכים לטעון כי רק המשך הלחץ הצבאי הוא שיגרום לסינוואר להתגמש ולהתפשר על עסקת חטופים עם ישראל, גם אם הוא יארך זמן. זו גם עמדת רה"מ בנימין נתניהו, כפי שהציג אותה אמש במסיבת העיתונאים בקריה, והבהיר שישראל לא תתפשר על פחות מניצחון מוחלט על חמאס.

אלא שנכון לעת הזו, ישראל, כך נדמה, לא רק שאינה מגבירה את הלחץ הצבאי ברצועה בשלב זה, אלא מפחיתה אותו באמצעות דילול כוחות נרחב - בצפון הרצועה ובמרכזה. שיקולי הצבא בדילול הכוחות הם בין היתר העובדה שישנם אזורים כמו צפון הרצועה שבהם גדודי חמאס נפגעו קשות, ולכן אין צורך להחזיק במקום סדר כוחות נרחב. כמו כן, הצבא חייב לרענן את הכוחות ולאפשר ליחידות להיערך לחודשים ארוכים של לחימה.

למעשה, כך נדמה, לסינוואר היושב עמוק במחילה אין כרגע אינטרס להגמיש את עמדותיו, אלא להפך. סביר שהוא משוכנע שככל שימתין, יקבל תמורה גבוהה יותר בעבור החטופים הישראלים. כשהמרצח רואה את דילול הכוחות מהרצועה, את הסיוע ההומניטרי הזורם לרצועה, את הלחץ המאסיבי שמופעל על ממשלת ישראל על ידי משפחות החטופים והציבור, ואת תחושת הדחיפות הגוברת בציבור הישראלי ומשודרת בכלי התקשורת, סביר שהוא חש שהזמן פועל רק לטובתו.

עיכוב הפעולה הצבאית

ישנן כמה סוגיות מהותיות שדורשות החלטות של הדרג המדיני ומעכבות את הפעולה הצבאית. הראשונה היא שאלת רפיח וציר פילדלפי. על פי ההערכות, לא מעט ממחבלי חמאס מסתתרים ברפיח בחסות יותר ממיליון האזרחים הפלשתינים שמשמשים להם מגן אנושי. ללא פעולה באזור זה, וללא מציאת פתרון לפירוז ציר פילדלפי, לא תוכל ישראל להבטיח את מיטוט חמאס בעתיד הנראה לעין. סוגיה נוספת ומטרידה לא פחות היא שאלת "היום שאחרי", שבה עדיין לא התקיים דיון מעמיק. ללא קביעת יעדים ברורים, ישראל עשויה לפספס הזדמנות היסטורית לעצב את המציאות ברצועה בהתאם למה שמתאים ונכון לה.

סוגיה מהותית לא פחות שיש לשים לב אליה היא גבול הצפון. במשך שלושת הימים האחרונים נשמעו בכירים ישראלים מאיימים ומזהירים מפני הסבירות ההולכת וגוברת למלחמה בצפון. בישראל עדיין מעדיפים לנסות להגיע להסדר מדיני שירחיק את חיזבאללה מהגבול ויאפשר את החזרת תושבי הצפון לבתיהם. זאת, גם מתוך הרצון למצות כל אפשרות להימנע ממחירה הכבד של מלחמה עם חיזבאללה אם ניתן לעשות כן, וגם במטרה לייצר לגיטימציה בינלאומית למהלך צבאי, באין ברירה אחרת. אך ההערכות הן שהסיכויים להסדרה מדינית שתפתור את הבעיה נמוכים מאוד, אם כי לא בלתי קיימים.

בתוך כך, בצפון, רקטות נורו מלבנון לעבר יישובי הגליל המערבי ודרום הגולן. בתגובה, צה"ל תקף תשתיות טרור של חיזבאללה בדרום לבנון. באילת, לאחר כחודש וחצי של שקט, נשמעה אזעקה בעיר. מצה"ל נמסר כי מדובר בזיהוי שווא.

בהכנת הידיעה השתתפו עידן אבני ורונית זילברשטיין