בין החלפת המהלומות ולחץ התושבים: במערכה בצפון אין ברירות טובות

הגזרה הצפונית חוותה אתמול (שלישי) את אחד הימים הסוערים והמתוחים מאז תחילת המערכה לפני שלושה חודשים.

משעות הבוקר שיגר חיזבאללה עשרות כטב"מים חמושים, וכן רקטות וטילי נ"ט, לעבר כמה יעדים בצפון, ואף הצליח לפגוע במפקדת פיקוד הצפון בצפת. זה היה ניסיון שני של חיזבאללה לפגוע ביעד אסטרטגי בצפון, לאחר המתקפה על בסיס הבקרה האווירית במירון. בניגוד למתקפה הראשונה, שהסבה נזק, מערך ההגנה האווירית הצליח ליירט את רוב הכלים שכוונו לעבר פיקוד הצפון והפגיעה בו היתה מינורית בלבד.

ההסלמה בפעילות חיזבאללה היא תוצאה ישירה של חיסולים שמיוחסים לישראל. בעוד הפגיעה במירון בוצעה כתגובה על חיסולו של בכיר חמאס סלאח אל־עארורי בשבוע שעבר, המתקפה אתמול בבוקר בוצעה בעקבות חיסולו של המפקד החדש של כוחות רדואן ויסאם א־טוויל, שהיה ממקורביו של חסן נסראללה ואיש אמונו של כוח קודס האיראני. בהמשך חוסל גם עלי חוסיין בורג'י, שהיה מפקד מערך הכטב"מים של חיזבאללה בדרום לבנון, ונראה כי אנשיו המשיכו בשיגורים כדי לנקום את מותו.

צה"ל ניצל את המתקפות האלה כדי להסלים את תגובותיו. לצד פגיעה במפקדות ובתשתיות של חיזבאללה לאורך הגבול ובכפרים השיעיים של דרום לבנון, הותקפו גם יעדים אסטרטגיים של הארגון מצפון לליטני, ובכלל זה סוללות טילי קרקע־אוויר ואמל"ח נוסף. עם זאת, בישראל נשמרים שלא לפעול בעוצמה רבה מדי, שתחייב את חיזבאללה בתגובה שעלולה לגרור את הצדדים למערכה כוללת.

לישראל ולחיזבאללה אינטרסים חופפים בטווח הקצר וסותרים בטווח הארוך. בעת הזאת שני הצדדים מקפידים להתכתש בגזרת הגבול, ונשמרים שלא לחרוג ממנה. חיזבאללה תורם בכך את חלקו למלחמה של חמאס בעזה ולציר הרדיקלי שפועל נגד ישראל, אבל מבלי שהוא נגרר למלחמה שתמיט חורבן על לבנון ועל תושביה. ישראל מצליחה להילחם בצפון מבלי שתסיט אליו את עיקר הקשב והכוחות, שממשיכים להיות ממוקדים במאמץ העיקרי של הכרעת חמאס בעזה.

מצב הדברים הזה משרת את חיזבאללה גם בטווח הארוך. הוא אמנם משלם מחיר בתשתיות ובאנשים (כ־150 מפעיליו נהרגו עד כה), אבל מדובר בנזק טקטי שניתן יהיה לשקם אותו בתוך זמן לא ארוך, ובוודאי לא מדובר בשינוי משוואה בגבול הצפון. ישראל, לעומת זאת, נמצאת בבעיה, משום שהבטיחה לתושבי הצפון שהם ישובו לבתיהם רק לאחר שיוסר האיום של נוכחות כוחות רדואן על הגבול – דבר שלא נראה כרגע באופק.

את האיום הזה ניתן להסיר באחת משתי דרכים - מדינית או צבאית. האמריקנים לוחצים להגיע להסדר שימנע מלחמה, ובישראל מאפשרים להם לנהל מגעים בנושא גם כדי לצבור לגיטימציה למלחמה עתידית. ועדיין, גם אם יושג הסכם כזה, ספק אם הוא יכובד בידי חיזבאללה, שכבר הפר ברגל גסה את החלטה 1701 של מועצת הביטחון אשר הושגה לאחר מלחמת לבנון השנייה.

כדרכה, הצמרת הישראלית לא משתפת את הציבור בתוכניותיה, אבל נדמה שהמתווה הסביר הוא שיושג הסכם כלשהו שיביא רגיעה לאזור הגבול, שבעקבותיו תתאפשר החזרת התושבים. צה"ל יישאר באזור בכוחות גדולים מאוד שיבטיחו כי מתקפה בנוסח 7 באוקטובר לא תתבצע בצפון, אבל האיום עצמו נראה כרגע רחוק מהסרה.