"לך ילד אהוב שלי, מלאך שלי, לתפקיד הבא שלך - לשמור עלינו מלמעלה": סרן (במיל') שאול גרינגליק הובא למנוחות

אלפים הגיעו לחלקה הצבאית בבית העלמין ברעננה, ללוות בדרכו האחרונה את בן העיר, סרן (מיל') שאול גרינגליק (26), קצין בגדוד 931, בחטיבת הנח"ל, שנפל אתמול (שלישי) בקרבות בצפון רצועת עזה.

לפני שלושה שבועות, נבחן שאול בתוכנית "הכוכב הבא" ועבר את האודישן, אולם בחר לוותר על ההשתתפות בתוכנית כדי להילחם בעזה. לאחר ההחלטה כתב: "עכשיו אני חי חלום ישן - להילחם בשביל המדינה, חלום אחר יצטרך לחכות". בשיחה אחרונה עם אמו אמר: "אנחנו נלחמים בשביל הרמטכ"ל ולא בשביל אף פוליטיקאי". 

אבא של שאול, צביקה, ספד בבכי: "חגגנו לשאולי יומולדת בשבוע שעבר. נסענו אליו לתל ערד וישבנו איתו 4 שעות מופלאות. שאולי, בני אהובי, חברי ומורי. היית חד ממני בכל התחומים. אנשים באו לשמוע עליך. אם היינו מתכנסים שלשום היו רוצים לשמוע אותך, עכשיו רוצים לשמוע אותך.

"היית במקום הנכון בזמן הנכון ועשית את הדבר הנכון. האמנת בזה. אנחנו לא אנשים חזקים, לא נגיד שלא קשה לנו. שלא היה לנו קשה שבחרת לגייס בכל הכוח, אבל אנחנו הכי גאים בך. אמרת שתשמור על עצמך ועל החיילים, אמרת שהכי חשוב החיילים, עמדת במשימה בכל מה שנוגע לחיליים. שמעתי הקלטה של חובשת שאמרה: 'הוא גיבור'. שאולי ושמריז לא נפרדו בחייהם ובמותם.

"לא נדבר על מה שפספסת, הופעה בקיסריה וכלה מדהימה שלא נכיר. הספקת בגיל שלך להטביע חותם על המשפחה ועל הרבה אחרים. יחסר לי חבר. היה לו פגם גנטי שהוא לא יכול לראות בלילה. חששת שיגלו את זה בצבא. אנחנו לא משאירים פה את שאולי, הוא חוזר איתנו הביתה. ולא דיברנו עוד על הזמר ועל החזן. תבוא הביתה ונדבר". בתום ההספד המרגש, לבש האב את חולצת המדים שלו והצדיע מעל הקבר.

האמא רותי: "השבוע חשבתי שמי שלא מאמין קשה לו בימים האלה. ואתה לימדת אותי מה זו אמונה. היית עצוב אחרי ה-7 באוקטובר. אמרת שאתה רוצה להחזיר למדינה שאתה כ"כ אוהב. אתה אוהב אדם. ואז שמחת כשהלכת למלחמה, לא בגלל שאהבת את הצבא ובטח לא את המלחמה, אלא בגלל שאהבת את החיים. שאולי שלי, הפכת אותי לאמא שכולה ובאותה נשימה לאמא הכי גאה בעולם. גאה בבחירות שלך ובטוב שלך. אני מודה לך השם על הפיקדון שנתת לי למשך 26 שנים. לך ילד אהוב שלי, מלאך שלי, לתפקיד הבא שלך לשמור עלינו למעלה. בלב כבד אני מחזירה לך השם את הפיקדון. אני מבינה למה אתה רוצה אותו לידך".

אחותו של שאול, רותם ספדה: "אח שלי, אהוב שלי. הדוד הכי טוב בעולם. ביום ראשון התקשרת אלי בערב. סיפרתי לך ששיחקתי עם גל ושמענו שירים ופתאום שמענו את השיר שלך. ובכיתי. ועכשיו הלב שלי בוכה ומתגעגע. איזה מזל שגל לא מבינה. אני מבטיחה לך שאספר לה כל הזמן על דוד שאול. אנחנו אוהבים אותך כל כך ולנצח. תשמור עלינו מלמעלה".

האח רועי: "שאולי, אח שלי, החבר הכי קרוב שלי. איבדנו אותך, אבל אני מרגיש אותך איתי כל הזמן. האור שלך לא יכול להיעלם, הוא חזק מדי. גם הצחוק שלך. נמשיך ונפיץ את האור שלך בכל מקום. אני מעריץ אותך. היה לנו עוד הרבה להגשים ביחד. מרגיש שחלק נעלם ממני. עוד נדבר הרבה אני ואתה. לנצח תהיה בלב שלי".

האח דניאל: "לפני הכניסה לעזה אמרת לי 'אל תפחד, זה לא הזמן שלי ללכת'. אבל זה קרה. נפלת על הגנת המולדת. נתת את כולך. היית השמש שמאירה על הארץ. לא היית חייב להתגייס אבל שמת מדים והלכת להגן על המדינה שאתה כ"כ אוהב. איך קוברים אח? אני יודע שאתה איתי ומחזק אותי. אני יודע שאתה רוצה שנמשיך לצחוק ולשמוח וזה מה שנעשה. אחי הגדול, כמה טוב שבאת הביתה. תן עוד חיבוק אחד. לא נשכח אותך לעולם. עוד נדבר הרבה, ניפגש".

נציג צה"ל, תא"ל אילן הררי: "אנו עומדים כאן היום וכואבים את האובדן הנורא של שאולי, הלוחם, הקצין, אשר חרף את נפשו למען הארץ. יקירכם נפל על הגנת המולדת. המדינה וחטיבת הנח"ל איבדה את אחד מטובי בניה. התגייסת להגנה על הבית ולתת את כל כולך להגנה על המדינה. שאולי, היית אדם וקצין מדהים. נלחמת באומץ לה מתוך גבורה אמיתית. חבריך לגדוד מספרים על החוכמה בכל מעשיך. אדם בעל שמחת חיים, מפקד אהוב מהטובים ביותר. גם במלחמה יצאת להגשים חלום : הלכת לכוכב הבא. שרת בחסד עם קול מדהים. חבריך ימשיכו את המשימה בעזה. שאולי אנו מתחייבים לפעול ברוח שלך וכך נחנך את הלוחמים. אני ולוחמי החטיבה מצדיעים לך".