על רקע השיחות על "היום שאחרי" - יש לדבר על האתגר הכפול של ציר פילדלפי

על אף ההצהרות הנחרצות של ראש הממשלה, שר הביטחון ואחרים, על אודות "חיסול" ו"השמדת" חמאס, ישנו קלף גדול אחד שישראל לא מתכוונת לקחת כעת מידי חמאס: ציר פילדלפי.

אף שמתחת לציר זה, החוצה לרוחב את רצועת עזה, יש מערך הברחות עצום, אין כוונה לכבוש את השטח. כיבוש מלא של האזור הקריטי, כפי שהתבצע בצפון הרצועה ובמרכזה, לא עומד לקרות. הסיבה המרכזית לכך היא התנגדות של מצרים.

את אי כיבושו של הציר שליד רפיח לא מוגזם להגדיר כמחדל כפול. סמלית, מדובר בנכס משמעותי של חמאס שלא נשלל ממנו. מעשית, דרך מערך המנהרות שמתחת לפילדלפי הוכנסו היקפי החימוש העצומים שבידי חמאס. מה מצרים ידעה על כך אולי נגלה בעתיד. מי שבטוח לא הכיר את חומרת מצב ההברחות לפני המלחמה הוא המודיעין הישראלי.

לכן, יש כל הסיבות לחשוב שמי שלא קרא נכון את התמונה לפני המלחמה, טועה בה גם כעת. בניגוד לפלפולי הצמרת המדינית והמודיעינית, כי "מפילדלפי לא נכנס כיום כלום, או לכל היותר מעט מאוד" - צריך להניח שגם בימים אלה ההברחות נמשכות.

ערוצי חדשות מקומיים בעזה ידעו לספר השבוע שראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, שוחח ישירות עם יחיא סינוואר בקו מאובטח, שעבר במנהרה מרפיח המצרית לרפיח העזתית. אם קו הטלפון המנהרתי פועל, צריך לחשוש שגם מרכיבים אחרים במנהרה עובדים. אחרי טבח שמחת תורה, אי אפשר יותר לעצום עיניים.

דרכים יצירתיות

במקום שליטה מוחלטת בציר, כפי שהייתה עד ההתנתקות, נדרשים דרגי המקצוע לבחון דרגים יצירתיות. הפקדת הנושא בידיים של המצרים עד היום, הניבה כאמור את מה שפוגשים הלוחמים שלנו ברצועה מאז תחילת הלחימה: תשתיות צבאיות מבוססות ואמצעי לחימה מרובים. נכון שהמצרים מחשפים את השטח בצידם, וזו אמורה להיות הערובה לכך שתעבורת המנהרות תיעצר. ועדיין, גם את ההסברים האלה שמענו בעבר, והסוף ידוע.

גורם מדיני אמר ל"ישראל היום": "אם לא נהיה שם, ההברחות יחזרו. ציר פילדלפי מחייב התייחסות מיוחדת ונגיע גם לזה, משום שמדובר בנקודה שעלולה להיות אבן שואבת לפעולות הברחה".

שלב ג' במלחמה

בתוך כך, ישראל נערכת למעבר לשלב ג' של הלחימה בעזה - על פי התוכניות הצבאיות שהוצגו בקבינט המלחמה עוד בתחילת הדרך. על פי ההערכות, במהלך ינואר יעבור צה"ל לפשיטות ממוקדות, סיכולים ושיטה מבצעית שונה מהפעולות המאסיביות שבהן פעל ברצועה עד כה. חרף הפרסומים השגויים, ישראל לא מתכוונת לוותר על מטרות הלחימה אלא להמשיך בהתאם לתוכניות שהתקבלו בקבינט.

החלק השלישי של התוכנית יגיע לאחר שבצה"ל יפעלו לפרק את הכוח המרכזי של חמאס ברצועה. אז יידרש צה"ל לפעול בצורה ממוקדת נגד פעולות גרילה שעוד מתקיימות בשטח. יהיו שטחים בדרום הרצועה שעוד יתאפיינו בנוכחות מאסיבית של צה"ל, אך הכוונה היא לצמצם את הכוחות ולסגת מחלק מהאזורים שכבר נוקו.

שלב זה יימשך כחצי שנה, ואחריו יגיע השלב הרביעי והמשמעותי של עיצוב המרחב האזרחי מחדש ברצועה. אותן תוכניות ל"יום שאחרי" טרם עברו לפסים המעשיים של הדיונים, אך ישנו לחץ אמריקני גלוי וסמוי לשלב את הרשות הפלשתינית באותו שלטון אזרחי.

כפי שנחשף ב"ישראל היום" לראשונה, ישנה כוונה לערב בו פקידים המשתייכים לרשות הפלשתינית באופן מעשי - אך זו לא תהיה ממשלה רשמית מאוחדת של הרש"פ ביהודה ושומרון ובעזה כפי שמעוניינים בממשל האמריקני.

עיכוב במשלוחי הנשק?

בתוך כך, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר הגיע לוושינגטון כדי לבדוק אם ישנו עיכוב בשיגור משלוחי נשק של ארה"ב לישראל.

בימים האחרונים נוצר רושם במערכת הביטחון שקצב ההיענות האמריקנית לבקשות החימוש הישראליות הואט, אך לישראל לא ברור מה הן הסיבות לעיכוב. אפשרות אחת היא שמדובר בעיכובים טכניים. סיבה נוספת ומטרידה יותר, היא שיש כוונה פוליטית להאט את הקצב במטרה להשפיע על המדיניות הישראלית.

גורמים מדיניים מדגישים כי אין ודאות שהאמריקנים מעכבים משלוחי נשק. הם ציינו כי ייתכן שמדובר בעיכובים הנובעים מחופשת סוף השנה בארה"ב שמאטה את הקצב, ולא במחלוקת מהותית עם ארה"ב.