המערכה בעזה התקדמה בסופ"ש בשני וקטורים שונים. הראשון, הצבאי בשטח, שבו צה"ל מעמיק אחיזה, והשני, המדיני, שבו הובהר לישראל כי האשראי הבינלאומי להמשך המלחמה עומד לאזול.
בצד הצבאי רשם לעצמו צה"ל לא מעט הישגים. הציבור אמנם נחשף בעיקר לשמות של הרוגים, אבל המציאות בשטח שונה. בצפון הרצועה נתפס אמל"ח רב ונחשפו פירים ותוואי נוסף של מנהרות, וההישג העיקרי היה בכניעתם המצולמת של מאות אנשי חמאס.
טרם הוברר אם אכן מדובר בלוחמים או באזרחים, אבל התמונות מעוררות דיון ער בקרב מומחים אם מדובר בניצנים של סימני שבירה בקרב חמאס. אפשר להעריך שהאירועים האלה אכן מלמדים על מצוקה גוברת בצפון הרצועה, אם כי היא טרם הפכה לתופעה רחבה. על אף שההשתלטות על השטח כבר הושלמה, החליט צה"ל להמשיך בפעילות בצפון הרצועה, בין השאר כדי להקל כל פעילות צבאית עתידית בגזרה.
לפחות שלושה שבועות כדי להגיע להכרעה בדרום הרצועה
המצב בדרום הרצועה שונה. צה"ל אמנם פועל בכוח אוגדתי גדול בחאן יונס, אבל טרם הצליח לשבור את ארבעת גדודי חמאס שפועלים בעיר. ההערכה היא שיידרשו לכך שלושה שבועות, ואולי יותר, כאשר דגש עיקרי מושם על ניסיון לפגוע בבכירי חמאס, ובראשם יחיא סינוואר ואחיו מוחמד, שעל פי כל הסימנים פועלים מהגזרה הזאת.
בניגוד לתקוות, העמקת הפעילות הצבאית בצפון ובדרום הרצועה לא הביאה עד כה לחידוש המו"מ לשחרור החטופים. גם מאמץ לשחרר את אחד החטופים במבצע מיוחד כשל ביום שישי לפנות בוקר, ובהמשך לכך דווח כי החטוף סהר ברוך נרצח בידי שוביו. בצה"ל הבהירו כי מאמצים דומים יימשכו גם בעתיד, למרות התנאים הסבוכים להצלחתם.
הבעיה העיקרית של ישראל מסתמנת בזירה המדינית. ארה"ב אמנם הטילה ביום שישי וטו במועצת הביטחון על הצעת החלטה לקרוא להפסקת אש מיידית בעזה, אבל בישראל צריכים להיות מוטרדים מכך שמלבדה הצביעו שאר 13 המדינות בעד ההצעה (ובריטניה נמנעה). דיווחים שונים בוושינגטון גם מצביעים על כך שארה"ב מתכוונת לאפשר לישראל להמשיך בלחימה עד סוף השנה האזרחית, כלומר שלושה שבועות מהיום, בטרם תדרוש ממנה להיערך מחדש.
כתוצאה מכך עלולה ישראל להיקלע לדילמה קשה. מחד, הבטחת הצמרת להמשיך בלחימה עד להכרעה מלאה של חמאס ולשחרור כל החטופים; מאידך, היעדר לגיטימציה בינלאומית לפעולה כזאת, וגרוע מכך - אפשרות לעימות ישיר עם ממשל ביידן, שהיה עד כה העורף המדיני-ביטחוני העיקרי של ישראל וספק הנשק הבלעדי שלה.
המתח שבין תום האשראי לביקורת הפנימית
סביר שישראל תבקש להאריך את התקופה הזאת, בין השאר תוך היענות לדרישת ארה"ב לצעדים הומניטריים שיקלו על האזרחים ברצועה. אולם עליה להיערך במקביל לאפשרות שהשלב הנוכחי במבצע יהיה קצר מהמתוכנן, ולא יכלול כעת פעולה ברפיח או במחנות המרכז.
משמעות הדברים היא שחמאס לא יוכרע לגמרי, ובהנחה שגם לא כל החטופים ישוחררו עד אז - צפויה ביקורת פנימית חריפה על כך שיעדי המלחמה המוצהרים לא הושגו. הממשלה תידרש לתמרן במתח הזה בשבועות הקרובים, כשברקע לא מסתמן פתרון למתיחות בצפון וגובר הצורך לנקוט שורת צעדים שיקלו על המשבר הכלכלי במשק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו