"מלחמת קיום למיגור הרשע": הכוחות קרובים לטיהור השכונה שהפכה לסמל

ההאמר דהר באפלה המוחלטת על ציר העפר. הנהג, מרכיב אמצעי ראיית לילה על עיניו, פילס את דרכו במהירות. לפתע, מימין, נשמע פיצוץ עז ואור הבזיק והאיר את השמיים. צרור יריות נשמע. לוחמי סיירת גולני שליוו אותנו לא מתרגשים. כבר לא. וולקאם טו עזה.

את דרכנו לתוך שטח הרצועה עשינו כמה שעות קודם לכן. קרני השמש האחרונות הבליחו כשהיינו בדרכנו מערבה על ציר העפר, חולפים על פני מה שנותר מבתי קיבוץ בארי. הלוחם לצידנו דרך את נשקו והכניס קליע לבית הבליעה. הציר שעליו נסענו למִגְנָן הקדמי (מתחם מוקף בחומות ובסוללות חול שאמורות להגן מפני ירי; ח"ג), שנמצא במרחק יריקה משכונת סג'עייה, נמצא בשליטת ישראל - אך כידוע שליטה היא מושג חמקמק ברצועה. יום קודם לכן התגלה פיר מטרים מהיעד שלנו. אז אין לדעת מה עוד נותר מוסתר בשטח.

רגע לפני הכניסה היתה גם סגירת מעגל מרגשת. פדידה, לוחם מילואים בסיירת גולני שמשרת ביחידת האלפיניסטים והתלווה לכתבה ב"ישראל היום" בחרמון לפני כשנה, צבע את נשקו הלבן בשחור והגיע להילחם בעזה. "בשלג בחרמון או בבוץ בעזה - סיירת גולני כאן לנצח", אמר.

חודשיים בדיוק עברו מאז פלישת אלפי מחבלי חמאס לעוטף עזה והטבח הנורא שביצעו בגברים ונשים, קשישים, צעירים וילדים תמימים. זה אך סמלי שבימים אלו לוחמי גולני, שספגו עשרות הרוגים בשבת השחורה, תוקפים במלוא העוצמה בשכונה שהפכה לסמל.

הרבי צץ בעזה

סג'עייה היא אחד היעדים המבוצרים ביותר שידעה החטיבה החוּמָה מאז תחילת המלחמה. השכונה צפופה ביותר, עם קסבה במרכזה ופועל בה גדוד המחבלים שנחשב החזק ביותר ברצועה. מפקד גדוד סג'עייה, ויסאם פרחאת, שחוסל לפני שבוע, פיקד על מחבלים שתקפו את לוחמי גולני במבצע צוק איתן בקרב אסון הנגמ"ש שבו נפלו שישה לוחמים, וגופתו של אורון שאול נחטפה. הוא זה שגם שלח מאות מחבלים לטבח בנחל עוז ובמוצב הסמוך. בשבועות האחרונים, מתוך הבנה שמדובר ביעד קריטי של צה"ל, הוא ביצר את עמדותיו בשכונה.

75% מתושבי השכונה נמלטו, ביניהם גם כמה מאות מחבלים, אך עדיין ישנם מאות רבות של מחבלים שמסתתרים בה. בצה"ל מבינים כי גם בחמאס רואים את סג'עייה כסמל ועל כן לא הופתעו מעוצמת ההתנגדות. יחד עם זאת הם מודים כי הדבר שמטריד אותם יותר הוא התת־קרקע - עיר שלמה של מנהרות טרור ששוכנת מתחת לשכונה ומסכנת את הלוחמים. מסיבה זו הכוחות מתקדמים בזהירות, תוך שימוש במודיעין רב ובסיוע של כלי טיס שתוקפים פחות מ־200 מטר מהכלים הצבאיים כדי לטהר את השטח.

אנו מגיעים למגנן ופורקים מהכלים במטרה לחבור לסגן מפקד חטיבת גולני, סא"ל אוהד מויאל, בלב־ליבה של השכונה הידועה לשמצה - אך הקרבות שמתנהלים במקום אינם מאפשרים זאת. צוותים טכניים מתרוצצים במתחם, מתקנים כלים משוריינים, מחליפים מנועים של נמ"רים ולוחות מיגון של טנקים בתוך החושך הכבד. עשרות כלים שנפגעו מטילי אר.פי.ג'י מתוקנים בשטח בזמן אמת ומוחזרים ללחימה. בחמ"ל שממוקם באחד המבנים מתנהל תחקיר על קרב קשה. מחוץ לדלת מתגלה לנו עמדת תפילין מאולתרת שהוקמה בין הריסות מבנים. "משיח מגיע", מבליחה תמונתו של הרבי מלובביץ' לצד מגן דוד.

לוחמים שמגיעים למגנן מספרים לנו על קרבות לא פשוטים שמתנהלים בתוך סג'עייה. אמנם, כבר כעת הכוחות מזהים ירידה בנחישות של המחבלים, אך קן הצרעות רחוק מטיהור. "נתקלנו בזירת מטענים", סיפר אחד הלוחמים בעודו עולה על האמר בדרך לארץ.

ימים קשוחים

"כמות ההיתקלויות שלנו גבוהה מאוד", אומר סא"ל מויאל,  למוד המלחמה. גולני נמצאת בחוד הלחימה מאז 7 באוקטובר, אך גם הוא מודה שסג'עייה היא אירוע גדול ממה שראו עד כה. לוחמי גולני ניסו להטעות את המחבלים ולהפתיע אותם בטקטיקות שונות - אך בשבועות האחרונים הספיקו המחבלים להיערך במידת־מה. בפועל מנהלים לוחמי החטיבה קרבות מול שלושה גדודים מיומנים של חמאס - גדוד זיתון, גדוד דרג' תופאח וגדוד סג'עייה. אמנם, אין מדובר בכוח לוחם שמשתווה לצה"ל, אך כזה שמתנהל כגוף צבאי לכל דבר. "היו כאן כמה ימים קשוחים מאוד", הוא אומר. "סג'עייה היא סמל גם מבחינתם".

יש לציין שכל המג"דים שכאן נלחמו בצוק איתן. "יש לנו חוב לא פתור", מסביר המפקד. "יש כאן אנדרטה לציון מה שמבחינתנו הוא אסון הנגמ"ש בצוק איתן, שכוללת נגמ"ש דמה ודיסקיות. אני מבטיח לכם שלפני שאנחנו נלך מפה האנדרטה הזו לא תהיה. ראינו אותה בתמונות, אנחנו מקווים לראות אותה בקרוב בעיניים.

"אנחנו נלחמים בלב־ליבה של סג'עייה. ההיתקלויות שלנו היו בעיקר על הצירים ובעיקר באור יום, מכיוון שהם מפחדים לצאת בלילה. הם יורים טילי אר.פי.ג'י מהסמטאות או מפעילים מטענים ובורחים. נורו לעברנו עשרות טילים, אבל הכלים נוסעים ורוב החיילים לא נפגעים".

"מורגש שהגדוד יותר חזק מהגדודים האחרים שנלחמנו בהם, אבל זה לא יכול להכריע את חטיבת גולני", מבהיר סגן מפקד החטיבה. "אלו תקיפות של חוליות קטנות, ארבעה או חמישה אנשים שמנסים לירות ולברוח. מצאנו וסטים ונשקים של חמאס בבית ספר שבו היו פליטים שעזבו לפני הלחימה. הם יוצאים מהמסגדים, מבתי הספר ומבית העלמין ויורים. לא הופתענו ממה שראינו, באנו מוכנים. בתוך כ־48 שעות הרגנו כ־130 מחבלים. פגענו קשות בתשתיות שלהם. הבתים והמכוניות שלהם הרוסים, ובסוף, כל תשתית שקשורה לחמאס הושמדה".

על פי ההערכות של הכוחות בשטח יש צורך בכשבוע וחצי לערך כדי להשלים את הפעילות בסג'עייה. כמובן אין מדובר בטיהור כל האיום - כולל העיר התת־קרקעית שנמצאת מתחת לשכונה. המחבלים אמנם ניצלו את הפסקת האש כדי להתארגן, אך גם צה"ל ניצל את ההזדמנות לתכנן לעומק את המתקפה.

"הפסקת האש לא עניינה אותנו. היה לנו זמן להכין את החטיבה ללחימה הבאה. מבחינתנו זו מלחמת קיום למיגור הרשע", אומר סא"ל מויאל בנחישות גדולה. "כמי שהיה כאן מ"פ ב־2014 והשאיר כאן שבעה לוחמים ואת אורון שאול, שהיה הנהג שלי, ברור שיש לנו שייכות למקום הזה. הפעם אנחנו בכוח גדול יותר עשרות מונים ונפגע בהם קשות".