משפחתו של אביב אצילי, שנחטף עם אשתו ליאת מקיבוץ ניר עוז בבוקר שבעה באוקטובר - התבשרה על מותו. אשתו שוחררה אתמול (רביעי) בפעימה השישית.
אביב מכור לרכיבה על אופניים, למד לצייר ומתאמן בפילאטיס. הוא אוהב לבלות שעות ארוכות בשדות ונהנה לראות את הזריחות והשקיעות המרהיבות של הנגב המערבי.
בבוקר השבעה באוקטובר בני הזוג ליאת (49) ואביב (49) אצילי, הורים לשלושה ילדים מקיבוץ ניר עוז, התפצלו זה מזו. ליאת - מורה להיסטוריה ולאזרחות ומחנכת בביה"ס של יישובי העוטף - רצה להסתגר בממ"ד, אביב, בעלה, נחטף לעזה.
ליאת סיימה לאחרונה קורס מדריכים ב"יד ושם" ומאז הקפידה לנסוע מדי שבוע מהקיבוץ לירושלים מתוך אמונה בחשיבות של לימוד השואה. החברים והמשפחה מתארים אישה עדינה, שדווקא השקט והשלווה שלה מצליחים להפוך אותה לדמות מרשימה מאין כמוה.
"איש אציל, איש של אנשים"
"א.א - אביב אצילי, איש אציל, איש של אנשים", מתאר את חברו הקרוב יובל מזור ושותפו העסקי שנרצח בשבת השחורה, "מה שאני יכול להגיד עליו זה שהוא תמיד היה עם החיוך על הפנים. תמיד עזר לכולם בקיבוץ, תמיד היה שם עבור הזקנים של הקיבוץ, תמיד נתן יד וכתף. תמיד היה אומר את האמת. היינו שותפים אבל היינו כלכך מנוגדים. הוא תמיד היה רגוע ולא מתעצבן מכלום".
"הייתי צוחק איתו איך אחד כמוהו מצא מישהו כמוני, לא ידע לריב, תמיד היה טוב. אחד הדברים שהייתי אומר עליו זה שהייתה בו קארמה טובה, הייתה ברכה איתו, כי הוא תמיד היה עושה טוב. בין היתר היה אמן, באחד במאי עשה תערוכת אמנות בקיבוץ נירים. בשנה האחרונה היה לוקח כל מני דברים מברזל ויוצר איתם פיסות אומנות. מחרשות, פחים, טרקטורים וצבעים. גילה אותו איזה איש גלריות ואמר לו שהיצירות שלו היו פשוט נחטפות. תמיד היה עוזר, גם שלא היה יכול לענות בטלפון, היה שולח הודעה, 'אני באמצע הפן אני אחזור אליך' (לאביב שיער קצר, א.י), תמיד הכל בכיף ובהומור. היה יודע למצוא את המילים והעצה הטובה בעסקים. איש חם, איש עם ידיים טובות במכניקה ומוטוריקה. א.א איש של אנשים. כל אחד הרגיש שהוא החבר הכי טוב. שלו, העולם הפסיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו