הפוגה, סוף: עלינו לחזור לחדר המלחמה

טבח ה-7 באוקטובר בישובי הנגב המערבי הקרין בפני ישראל את תמונת הבלהות, כיצד נראית השמדת המדינה. האזרחים הבינו את זה, וכנראה שלא רק היהודים אלא גם המוסלמים ברובם והדרוזים הבינו את זה והפנימו את גודל האיום שנשקף מחמאס, איראן, חיזבאללה ושאר הארגונים שמאורגנים במעגל אש סביב המדינה היהודית.

הבינו את זה גם שונאי מדינת ישראל. חמאס גילה לעולם הפוסט מודרני הנהנתני שנמצאה הדרך להשמדת מדינת היהודים. טבח 7 באוקטובר הפך לוודסטוק של דור הסטודנטים הצעירים באמריקה. זאת התפרצות הצהלה ברחובות הערים במערב. זאת הסיבה להלם שאחז ביהודי ארה"ב. היה פעם שיר חזק של הרולינג סטונס, ״צבע זאת בשחור״. מישהו ואנחנו יודעים מי, צבע לנו את תמונת חיינו בשחור.

הבינו זאת גם ידידינו. אלו קודם כל האמריקנים. הנשיא ביידן ומזכיר המדינה בלינקן. כל הניתוחים על הלוחמה הפסיכולוגית שמנהל סינואר אינם רציניים משום שכל המשחק של סינואר מבוסס על העידוד הדואלי שמעניקה ארה״ב לישראל, אך מצד שני גם לאיראן ולגרורותיה.

בעבר הממשל לא בלם את ישראל כאשר נלחמה בשתי חזיתות. איזו עוד מדינה ניהלה מלחמת פתע בשתי חזיתות? אך ביידן ובלינקן בולמים ומגבילים אותנו והופכים את עניין ההרתעה לבדיחה.

מולנו התנועה הברברית ביותר שהקימה האנושות מאז הנאציזם והסטליניזם. בישראל הבינו את זה, אך משום מה שכחו בתוך זמן קצר. אולי משום שבתקשורת הריחו סכנת ניצחון. שלטי התמיכה והעידוד לחיילים נקרעו ליד הסופרמרקט ברחוב עגנון בירושלים ובמקומם, 'החזירו את החטופים ע כ ש י ו!'. ככה לא מתנהגת אומה שחושבת ברצינות שחובה להשמיד את חמאס ולפגוע קשות בחיזבאללה ובאיראן. חובה להקשיב לדברי חיים ילין מבארי: הפסקת מלחמת החרמה פירושה סוף להתיישבות במערב הנגב.

לכן המבחן הגדול של המנהיגות יהיה עם תום ימי ההפוגה. אין לצה"ל ברירה אלא לחזור ללחימה למרות שהרצון לראות חלק מהחטופים חוזרים פגע בעקרונות היסוד של המלחמה; לא עוצרים צבא בתנופה כשהוא עומד לשבור את האויב. אנחנו אנושיים וזה חלק מהחוסן הלאומי.

הפוגת שחרור החטופים מובנת. מחירה יתקבל אם נחזור ללחימה. החזרה ללחימה צריכה להיות מפתיעה ומה יותר מפתיע אם ישראל תחזיר את צה"ל להתקפה מיד בתום חמשת ימי ההפוגה. בלי לאפשר את המשיכות והגרירות והטרור הפסיכולוגי. לישראל לא יהיה קיום אם מעבר לגבול ישאר צבא טרור שהפגין את היצירתיות ההשמדתית שלו.

בימין יש מי שמצטרף לתנועה להדחת נתניהו ועושה זאת בדרך מטופשת: נתניהו הוא צ'מברליין. לא. כרגע דווקא ביידן קרוב לתואר זה, וישראל נדרשת להכין את עצמה להתנגשות.

זה לא אומר שלא כדאי לשעות לדברי צ'רצ'יל כשעמדה עם כניסתו לתפקיד רה"מ האופציה למו"מ לשלום עם היטלר: "ברגע שנשב אל שולחן המו"מ, נגלה שאיננו מסוגלים לקום ממנו". מאחר שלא עומד הפיתוי של "שלום", נתניהו, גלנט וגנץ ייאלצו להרים את עצמם משולחן המו"מ השטני ולחזור לחדר המלחמה.