בינתיים חמאס שומר על המשוואה

זו עדיין לא העסקה הגדולה שיחיא סינוואר רצה - לא ברמת המספרים, וגם לא מבחינת זהות המחבלים הפלשתינים שנכללים ברשימת המשוחררים - אבל עבורו זהו צעד נכון בכיוון הנכון, בדרך להגשמת חלומו "לרוקן" את בתי הכלא בישראל מאסירים. "אנחנו מבטיחים לכל אסירינו שהם ישוחררו מבתי הסוהר", אמרו בכירים בחמאס לאחר ההכרזה על ההסכם, כשהם מכוונים לעסקה רחבה יותר בשלבים הבאים.

עזה הצפונית הרוסה, מפקדות חמאס הושמדו, בכירים בארגון חוסלו ויכולות צבאיות נפגעו. בישראל אומרים שהלחץ הצבאי שהביא התמרון הקרקעי והלחימה הבלתי פוסקת מהאוויר סגרו על חמאס, וסייעו למאמץ לגבש עסקה לחילופי שבויים תוך יצירת תנאים טובים יותר למימושה. ייתכן שזה נכון, אבל הלכה למעשה - זה המחיר שחמאס היה מוכן לשלם כבר מהימים הראשונים של המלחמה.

מבחינת חמאס, הוא הצליח לאלץ את ישראל לחזור לאותה המשוואה הישנה והמוכרת, של שחרור שבויים ישראלים בתמורה לאסירים פלשתינים. גם אם בין המחבלים הפלשתינים שישוחררו אין רוצחים עם דם על הידיים, וגם אם הם לא נמנים בחלקם הגדול עם ארגון חמאס - סינוואר מאותת לציבור הפלשתיני שהוא עדיין רלוונטי.

רגע של להיות או לחדול

שחרור חטופים ישראלים משבי חמאס הוא מהלך דחוף והכרחי, אך באותה הנשימה, ובאופן פרדוקסלי, העסקה מאפשרת לסינוואר להראות לתושבים הפלשתינים בעזה וביו"ש כי המתקפה הברברית והרצחנית שבה פתח ב־7 באוקטובר "לא היתה לשווא".

שנית, הוא מראה כי למרות הלחימה הנרחבת והפעולה הצבאית המשולבת בעזה, הוא עדיין חי וקיים ואי אפשר להתעלם ממנו בכזו קלות. אלה שיושבים בדוחא ובביירות לא יכולים לעשות דבר בלעדיו וללא אישורו. הוא הפך את עזה לעיי חורבות והמיט אסון כבד מאוד על תושביה, אך במקביל הוא פועל גם לשיקום מעמדו.

מאז שוחרר לרצועה בעסקת שליט, סינוואר שם את נושא האסירים בראש סדר העדיפויות שלו. בראייתו, יש לו כעת הזדמנות לזכות באהדת הציבור הפלשתיני בעזה ומחוצה לה, ולהעביר מסר ש"הבטחות מקיימים".

אם הלחימה לא תתחדש במהירות מכל סיבה שהיא, ואם סינוואר יצליח לגרור את הפסקת האש, הוא יוכל לטעון להישגים וגם להמשיך למקסם את תנאיו בפעימות נוספות, בעסקות שעוד יבואו. "הסכמתה של ישראל לעסקה מבליט את חוסר האונים שלה", אומרים בארגון הטרור. במציאות הזאת, מה שיכול להסב מכה עמוקה לחמאס ולמנהיגו הוא פעולות צבאיות לחילוץ בני הערובה.

המנהיג בעזה יודע שהוא נמצא כעת ברגע מכריע של להיות או לחדול. הוא גם יודע היטב שישראל רוצה לחסל אותו. לצד זה, נראה שהוא שעדיין חושב שכל עוד יש לו יהודים חטופים בעזה - ישראל לא תחסל אותו. ייתכן שדווקא בזה הוא טועה, ולא קורא נכון את ישראל.