תיק מבארי - מתחת לשיפא: צה"ל חשף מנהרה שהובילה למתחם רפואי אליו הועברו חטופים

אם למישהו עוד היה ספק בכך שבית החולים שיפא בעזה שימש את חמאס כמפקדת טרור, צה"ל הצליח להציג היום (רביעי) הוכחות חותכות וחד-משמעיות לכך. במבצע תקשורתי נרחב, הכניס הצבא עשרות כתבים ישראלים וזרים לתוך מתחם, ואפשר להם לצעוד בתוך המנהרות שמתחת לפני האדמה. במקום נמצאו קירות מבוטנים, גבוהים ורחבים מספיק לצעדה נוחה יחסית, אלמלא המחנק והלחות האיומה בו.

לאורך כל המנהרות נמתחו כבלי תקשורת ארוכים וארונות תקשורת, כמו גם חדרי התארגנות מרווחים מצופים בקרמיקות חדשות, מקלחות, שירותים ואפילו מטבחון לטובת מפקדי המחבלים.

נכנסנו לעזה בהאמרים פתוחים, איתם חצינו את הציר שסללה אוגדה 36,מגבול ישראל שבמזרח עד הים. באופן סמלי, ממש מאחורינו היו הבתים ההרוסים של בארי, אחד הקיבוצים שספג את הנזק הגדול ביותר ב-7 באוקטובר, אז עשרות מחבריו נרצחו ונחטפו לשטח הרצועה.

העובדה שנסענו בהאמרים פתוחים עד שכונת רימאל, שכונת העשירים של עזה, מעידה על הביטחון הרב שחשים פה הכוחות, לאחר שבועות של תמרון עיקש שבו מוטטו כמעט לחלוטין את גדודי חמאס שניסו להתנגד להם.

כבר משטח ישראל ראינו עשן סמיך מאוד מיתמר מהכיוון שאליו נסענו, עדות לתקיפות הבלתי פוסקות של חיל האוויר שפגעו במדויק באמצעי לחימה שממשיכים להתפוצץ. ככל שהתקדמנו לתוך הרצועה, עד לים למעשה, התבררו לנו ממדי ההרס: אין כמעט בית אחד שנשאר על תילו. הכל מסביב חרב והרוס, או לכל הפחות מנוקב בכדורים.

הציר שבו נסענו הוא כמו אוטוסטרדה. חולפים בו לא מעט כלי רכב צה"ליים, כבדים וקלים. באמצע הציר חלפנו על פני נקודת התרעננות שהקים אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ללוחמים, ובה מקלחות, אוכל ואפילו מוזיקת מסיבות שנשמעת למרחוק.

בדרך לים חצינו גם את ציר טנצ'ר, הציר ההומניטרי שדרכו יורדים מדי יום אלפי עזתים מצפון הרצועה לדרומה. למרות ששעות המעבר הסתיימו כשהגענו למקום, הצלחנו להבחין בכמה אזרחים שנעים על הציר. ראינו גם את מה שהיה פעם אוניברסיטת עזה, שגם בה ניכרות ההפצצות הישראליות.

עם הגעתנו לשכונת רימאל, ראינו את מה שהיה פעם שכונת פאר עם בניינים גבוהים, בתי מלון, מסעדות ומועדוני כושר. כעת, כוחות צה"ל נעים בה בחופשיות, וההרס הרב ניכר בכל מקום. פורקים מההאמר באמצע השכונה, ופגשנו את הכתבים הזרים, אותם הכניס דובר צה"ל לשיפא לפני התקשורת הישראלית. הם עלו להאמרים הלא ממוגנים בדרכם לשטח ישראל, בעוד אנו עלינו לנמ"רות הממוגנות, שמצוידות ב"מעיל רוח", מערכת שנועדה ליירט טילי נ"ט, במקרה שבו יירו עלינו. דלת הנמר"ה נסגרת, ואנו מתחילים בנסיעה בכלי הקלסטרופובי והמרעיש הזה.

לוחמי ההנדסה שלקחו אותנו לשיפא, לא ידעו לומר כמה זמן תיארך הנסיעה, מסיבה מפתיעה – פקקים. "יש פה הרבה רק"ם, טנקים וכוחות חי"ר. אתם תרגישו את זה בנסיעה", הבטיח הלוחם אורן רימון, חייל בודד שעלה ארצה מלוס אנג'לס.

לאחר קצת יותר מ-20 דקות נסיעה, הנמר"ה עצרה ממש מחוץ לבית החולים שיפא. פרקנו ממנה במהירות.  במקום חיכו לנו מפקד חטיבה 7 של השריון, אלוף משנה אלעד צורי, האחראי על מתחם בית החולים, ולצדו דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, שתדרך בשטח גם את התקשורת הזרה שהייתה במקום לפנינו. במקום נכחו גם לוחמי יהל"ם המתמחים בסילוק פצצות ובטיפול במנהרות, וכן לוחמי "שלדג" רעולי פנים.

כהכנה להגעתנו, פרסו הכוחות על הקרקע אמצעי לחימה רבים שלטענתם נאספו ממרחב שיפא רק ב-48 השעות האחרונות. בין היתר, ניתן היה לראות שם רובים, רימונים, מטעני הצמדה, רחפני הטלה קטנים ורחפנים גדולים. לצד אמצעי הלחימה, הכוחות הניחו  שלל נוסף שנמצא בבית החולים: קסדה ואפוד של לוחם צה"ל, וכן סנדלי שורש ותיק כחול, שעליו הכיתוב בעברית "60 לבארי" – כיתוב שלא מותיר ספק מהיכן הגיע.

"כל הציוד שנמצא פה, אותר בחדרים, ברכבים או במתחמים ספציפיים של בית החולים", תיאר צורי. "חדרים שחמאס השתלט עליהם, הכל נמצא בבית החולים, ויש לכך תיעוד. לא חשבתי שאגיע לבית החולים שיפא, אבל זו זכות לבצע פעולות שבעתיד ישפיעו על ביטחון ישראל".

המח"ט מיהר להמשך משימותיו, ותא״ל דניאל הגרי התפנה לתדרך אותנו. הוא מצביע על המקום שבו נמצאה גופתה של רב"ט נועה מרציאנו ז"ל, שלדבריו הובאה לבית החולים לאחר שנפצעה בתקיפה ישראלית באופן לא מסכן חיים, אך נרצחה בשיפא על ידי המחבלים.

הגרי סיפר כי הכוחות הגיעו לבית החולים לפני שבוע, ושבמקום פעל מקום מרכזי לניהול טרור ברצועה. "זה המקום שממנו המג"דים שלהם בצפון הרצועה מנהלים את הלחימה. הם ביססו פה מפקדה שנשענת על בית החולים. המג"דים והמ"פים מגיעים לפה", אמר. "יש פה רכבים של כוח נוחב'ה (הכוחות המיוחדים של חמאס, ל"ש) מלאים באמצעי לחימה. כשאמרנו לפני שלושה שבועות שנבוא לפה, הם הוציאו אמל"ח וחסמו פירים. רק בשעה האחרונה מצאנו חדר תקשורת נוסף בתוך המבנה הקטארי, ומצאנו עוד מנהרת תקשורת עם פירים".

לפי תא"ל הגרי, "לא נורה פה כדור אחד שהרג רופא, חולה או איש צוות. לדבריו, כוחות צה"ל הגיעו לשיפא ב"מקצוענות גבוהה על פי מודיעין שב"כ. הגענו לסככה ומצאנו רכב נוחב'ה שנשאר בה, והיה אמור לעשות פיגוע ב-7 באוקטובר. אחרי שהוצאנו את הרכב, פרקנו את האמל"ח. התחלנו לחפור עם די-9 ומצאנו פיר. הגענו לדלת ברזל שהיה צריך לפתוח אותה. היא הגיעה מתחת למבנה הקטארי, ומצאנו בו מתחם רפואי אדיר. בסביבתו היו בתי חולים ומסגדים, שבו היו היציאות של המנהרות. מג"דים ניהלו מפה את הלחימה, יצאו החוצה וחזרו לפה. ביצעו פה פיקוד ושליטה, זה היה מקום מקלט למחבלים ואף העבירו לפה חטופים".

לא הרחק מפתח המנהרה, ראינו אזרחים עזתים. אחד מלוחמי יהל"ם סיפר לנו: "הם אומרים לנו 'תנצחו את חמאס, קחו אותם מפה'. אפילו הילדים שיודעים קצת עברית מצחיקה אומרים לנו את זה. הם אומרים לנו 'תודה שאתם כאן, תודה על האוכל'".

פתח המנהרה שדרכו נכנסנו לרצועת עזה הוא פתח שחפר צה"ל לתוך תשתית המנהרות שחפר חמאס. בפנים לח ומחניק מאוד, אך גם אנשים גבוהים יחסית יכולים ללכת בה זקופים וללא קושי בין הקירות המבוטנים של תשתית הטרור שנמצאה מתחת לשיפא. לאורך כל המנהרה נמתחו כבלים ארוכים של תקשורת. כשמתקדמים במנהרת הטרור, מגיעים לחדרי התארגנות מרווחים מאוד, מצופים בקרמיקות חדישות. התקרה מלאה בטיפות מים, עדות ללחות הרבה במקום.

בהמשך המנהרה נמצא מטבחון עם כיור, חדר שירותים מפנק יחסית וכן מתחם מקלחות. חזרנו אחורה והמשכנו לפיצול המנהרה, שלטענת הצבא ממשיכה עוד עשרות מטרים קדימה.

בתוך המנהרה צעדו איתנו לוחמי יהל"ם שנכנסו לרצועה לפני כשלושה שבועות. לאף אחד מהם לא היה קשר עם הבית. אין להם שום מושג שכי מתגבשת עסקת שחרור חטופים, והם לא יודעים שאולי, בתוך פחות מיממה, הם יידרשו לנצור את האש לכמה ימים לטובת השבת עשרות מהם.

ביציאה מהמנהרה שמענו ירי מנשק קל וגם פגזי טנקים וארטילריה. נקלענו לדיון בין הלוחמים בנוגע לאיזה אמצעי לחימה כדאי להביא ארצה לטובת הסברה, לבקשת לשכת ראש הממשלה.

כשיצאנו מהרצועה, צפינו שוב בממדי ההרס, אך גם בשיירת אמבולנסים ארוכה מאוד שממתינה על ציר טנצ'ר, במסגרת המאמץ הרפואי של צה"ל.

צה"ל יכול לרשום לעצמו עוד מבצע הסברתי מוצלח, שכן אף אחד לא יוכל להסביר מדוע קיימת תשתית מנהרות כל כך מסועפת דווקא מתחת לבית חולים, ומדוע נמצאו במקום כל כך הרבה אמצעי לחימה.