"ממני תראו וכן תעשו": בלחימה בעזה צומחים מנהיגי צה"ל והמדינה

מלחמת חרבות ברזל חושפת את אחד מעקרונות היסוד שעליהם בנוי צה"ל - דבריו של השופט גדעון: "ממני תראו וכן תעשו". הכוונה היא לעובדה שהקצינים שלנו מגלים מנהיגות אמיתית בשדה הקרב ומובילים את הכוחות שלהם בשטח.

לצערי, אני רואה את המציאות הזו לא רק דרך ידיעות שמגיעות אלי מהקרבות, אלא גם דרך רשימת ההרוגים שמתפרסמת. אני עוקב בכאב לב גדול אחרי הרשימות האלו, ודרכן אני רואה שרוח צה"ל ממשיכה בעוצמה. קצינים רבים בתפקידי מ"מ, סמ"פ, מ"פ ואף מג"דים נהרגים במהלך הקרבות.

המנהיגות הזו נובעת גם מהחיבור הממשי של המפקד לשטח. אצלנו המפקד יוצא אל התפקיד שלו מפיית הגירוז. הוא היה חייל קודם, מפקד, ואז קצין שמוביל מחלקה ופלוגה, וכן הלאה. מפקד כזה מכיר את החיילים ומחובר אל העולם שלהם. הוא גם נדרש להיות לא רק המקצוען הכי בכיר ביחידה שלו, אלא גם זה שמאחד את היחידה וגורם לה לצאת אחריו לקרב.

אנשים בקרב נושאים עיניים אל המנהיג

צורת הלחימה הזו, שבה המ"מ, הסמ"פ, המ"פ והמג"ד עומדים בראש הכוחות, היא מציאות שאני מכיר כבר מהלחימה שלי במלחמת ששת הימים וכן במלחמת יום הכיפורים.

במלחמת ששת הימים הטנק שלי היה הטנק הראשון שנכנס לרצועת עזה, וביום הכיפורים גם הטנק שלי כמג"ד היה בראש הכוח. 12 מתוך 14 ההרוגים ביחידה שלי ביום הכיפורים היו מפקדים. רוב מקבלי הצל"שים מימי הקרבות המאוחרים יותר, היו מפקדים שנתנו את טון הלחימה בשטח.

בכך צה"ל שונה לחלוטין מצבאות אחרים, וכך נבנית בתוכו מנהיגות אמיתית של מפקדים.

בצבאות אחרים מציאות כזו לא אפשרית: המפקדים בהם יוצאים מבתי ספר מיוחדים לקצונה מבלי לעבור דרך השטח קודם, מבלי לספוג את הדרישה מקצין להיות המנהיג המוביל בשטח, ולכן קצינים כאלו לא יכולים להפוך למנהיגים של היחידה הלוחמת שלהם. פשוט אין להם את הכלים שמאפשרים לקצין להיות מנהיג צבאי.

מעבר למנהיגות שיש בהליכה בראש הכוח, הממד הזה מאפשר לקצין גם לקבל החלטות מהירות ומדויקות יותר בשדה הקרב. הם פשוט רואים את מה שנעשה בשטח לא דרך דיווחים, אלא מכלי ראשון.

כך מנהיג קרבי יכול לאגד יחד לכוח אחד את כל הגורמים המצויים בשטח, ולקבל את ההחלטות הכי טובות. באופן הזה, המפקדים שלנו הופכים לסמן ימני לכוחות שלהם ולחברה הישראלית כולה. למעשה, המדינה שלנו בנויה על הסוג הזה של המנהיגות.

מלחמת חרבות ברזל גם שונה מהפעילות הרגילה של צה"ל, פעילות הבט"ש. מבחינה זו, הקצינים והלוחמים מקבלים כעת ניסיון רב מאוד בפעילות קרבית מורכבת, ומי מהם שיישארו בצבא לשירות קבע, ירכיבו בעוד 20 שנה את שדרת הפיקוד העליונה של הצבא.

למסיימי בה"ד 1, הקצינים שבדרך, אני יכול לומר שלאלו שיגיעו לפקד על לוחמים יש זכות נדירה מאוד. הזכות הזו היא גם לצאת בראש הכוח ללחימה - אבל גם לשמור על הלוחמים ולהחזיר אותם הביתה בשלום.

קצין כזה, כשיהפוך למנהיג ויעמוד בראש ההסתערות, יוביל בפועל אחריו את כל הפקודים שלו שיסתערו יחד איתו. אנשים בקרב נושאים עיניים אל המנהיג, וכשהוא בראש הכוח יש לזה השפעה ענקית על כל הפקודים שלו.

הביא לדפוס: אסף גולן