"ביקשתי שתשמור על עצמך ולא שמרת": סרן אסף מסטר ז"ל הובא למנוחות

אלפי בני אדם הגיעו היום (חמישי) לבית העלמין "המסילה" בעמק חפר ללוות בדרכו האחרונה את סרן אסף מסטר, בן 22 מקיבוץ בחן, קצין הנדסה שנפל אתמול בקרבות ברצועת עזה. לפני תחילת ההלוויה עמדו מאות אנשים בצידי הדרך עם דגלי ישראל. מסטר הוא נינו של שמואל גוגול, אמן המפוחית, ניצול שואה מבית היתומים של קורצ'אק. הוא הותיר אחריו הורים, אח ואחות. אחיו רועי בן ה-19 אמור להתגייס בעוד שבועיים לחיל השריון.

האמא מיכל נפרדה בעצב מבנה: "בן מופלא שלי, זה לא אמיתי. אני לא מצליחה לתפוס. בא לי להגיד לכם שזו טעות אבל ככל שעובר הזמן אני מבינה שזו לא טעות. היית מקרין אור, כולם מיד התאהבו בך. נשבר לי הלב ואין מי שיתקן. היה ברור מתחילת השירות שתהיה קצין. אהבת להיות קצין. לא תענה לי יותר לטלפון? לא תתקשר יותר? היה לנו קשר מיוחד, שיתפנו בהכל. קשר הכי מיוחד בין אמא לבן. אני יודעת שהחיילים שלך אהבו אותך. היו לי מחשבות קשות על המלחמה, משהו שאני לא מכירה. פחדתי כל דקה. כנראה זו הייתה ההכנה. לא האמנתי שלא תחזור לפני שרועי מתגייס, אבל לא ככה. אנחנו אוהבים אותך ואתה יודע את זה. אני לא רוצה להיפרד ילד אהוב שלי, לא הצלחתי לשמור עליך. ביקשתי שתשמור על עצמך ולא שמרת. זה לא צריך להיות ככה, הורים לא אמורים לקבור ילדים".

זוגתו של אסף, גילי: "אספי שלי, רק לפני 3 שבועות כתבתי לך ברכה ליומולדת והבאתי לך אותה כשנפגשנו ולא ידעתי שזו תהיה הפגישה האחרונה. אני לא יודעת איך לסכם קשר של 4 וחצי שנים שהיה אמור להימשך. בכל שנות הקשר שלנו זכיתי להכיר את האדם המדהים שאתה. היו לנו תוכניות לעתיד שלא ייאמן שהן לא יתגשמו. האהבה שלנו הייתה משהו מיוחד. רק לפני שבוע קיבלתי ממך מכתב מעזה בו כתבת כמה הקשר שלנו משמעותי. לא יודעת איך אמשיך עכשיו כשמהדהד לי במוח שאמרת שאתה רוצה שאני אהיה האמא של הילדים שלך. אוהבת הכי בעולם וכבר מתגעגעת".

סבתו של מסטר, זהבה, נפרדה מנכדה: "אספי נכד אהוב שלי. איך אפשר להיפרד? אני לא תופסת. ילד קטן שהפך לעלם חמודות. הייתי הסבתא הכי גאה. רק לפני יומיים קיבלתי תמונה שאתה מאובזר והראיתי לכולם. לפני כמה ימים כתבתי לך שתחזור ונחגוג יום הולדת כמו שמגיע לך. כתבתי לך שאני רוצה לחבק אותך אבל זה כבר לא יקרה. אני כל כך אוהבת אותך".

סבו וסבתו דני ושוש: "ביום הולדת שלו הוא התקשר ושאלתי אותו מה נשמע. הוא אמר שהכל טוב. איפה מוצאים את הכוחות להיפרד מנכד. באיזה עולם אנחנו חיים? בעולם מתוקן סבא וסבתא לא סופדים נכד. נעמת לנו מאוד אסף נכדנו. אנחנו שבורים ומרוסקים. הייתה לנו הזכות להיות סבא וסבתא שלך. אנחנו נמשיך בחיים אך המחיר קשה. תנוח על משכבך נכד אהוב שלנו".

חבריו לצוות ספדו לו: "אסף, אני לא מאמין שאתה לא איתנו. היה לך חיוך שלא נמחק לך מהפנים. ידעתי שנהיה חברים לכל החיים. מהשניה הראשונה ידעתי שזכיתי להיות איתך בצוות. היית נקודת האור שלנו והפכת אותנו לצוות מגובש. אסף תודה שהיית חלק משמעותי מהחיים שלנו. אתה גיבור והגנת עלינו".

חבר מהקומונה של שנת שירות ספד גם הוא: "אסף, כל המילים בעולם לא יצליחו לתאר אותך. היית עבור החניכים דמות סמכותית וחבר. הצלחת לגרון לכל אדם שהכרת להרגיש ככה. אסף היית הדבק של הקומונה. תמיד היית אופטימי, מצחיק את כולם וגורם לכולם לחייך. אם היית יודע שאני אבכה על הקבר שלך היית צוחק עלי. עכשיו אני בוכה אבל בכל פעם שאני אחשוב אליך אני אחיך. אתמול נפער לנו בור ענק בלב. אנחנו אוהבים אותך וכבר מתגעגעים".

נציג הקיבוץ: "קהילת בחן כואבת את מותו של אסף. אנחנו מתקשים להאמין שאסף נלקח מאיתנו. אסף היה ילד טבע, ספורטאי מצטיין ומדריך בתנועה הקיבוצית. הוא סחף אחריו ילדים ומבוגרים כאחד. אנחנו עומדים פה המומים שלא הצלחנו לשמור עליך. מצדיעים לך, חברי קהילת בחן".

הדודה קרן: "ביום שישי התיישבתי לכתוב לך מכתב שאהי לא יודעת אם הספקתי לקרוא. הבטחתי לך שנחגוג יום הולדת והרבה חיבוקים, דברים שאני כבר לא אקיים. יש כרגע חור ענק בלב שאני מקווה שהוא יתאחה. אוהבת אותך לנצח".

הדודה מיכל: "אספי שלנו, התינוק עם החיוך השובב שהפך לגבר הורס. הלב מסרב להאמין שאנחנו נפרדים ממך. בשבילנו תמיד תהיה האחיין ובן הדוד הנערץ, מודל לחיקוי לכולם. תהיה חקוק בליבנו לעד. אוהבים אותך כל כך ומסרבים לעכל את הבשורה המרה".