צריך היה מידה גדושה של אופטימיות כדי להאמין שהפשיטה על בית החולים שיפא תוביל לאיתורם ולשחרורם של חטופים. חמאס נערך במשך ימים ארוכים להגעה של צה"ל למקום, וסביר שהספיק "לנקות" אותו מכל מה שעלול היה לסבך אותו: חטופים, כמובן, אבל גם עדויות לפעילות טרור שבוצעה בו.
ועדיין, לפעולה הזאת שמובילה יחידת שלדג יש חשיבות רבה. מאז מבצע עופרת יצוקה, לפני כמעט 15 שנה, נחשב שיפא למעוז של חמאס. צה"ל ידע להצביע כבר אז (ומאז) שבתוכו, סביבו ובעיקר מתחתיו מיקם הארגון את מפקדותיו העיקריות, בתקווה שהחסינות שמעניקה ישראל ליעדים הומניטריים שונים - בתי ספר, מתקני או"ם וכמובן בתי חולים - תחסן גם אותו מפגיעה במפקדות שלו ובמנהיגיו.
ישראל אכן נמנעה אז מלהגיע לשיפא, ולא הגיעה אליו גם במבצע צוק איתן, שבו ממילא צה"ל לא פעל בעומק הרצועה ולא הגיע ללב העיר עזה. זה אפשר לחמאס להעמיק את אחיזתו בשיפא ולהשתמש בו כמוצב עיקרי לא רק מטעמי חסינות, אלא גם כספק אנרגיה להפעלתה של מערכת המנהרות שנבנתה מתחת לעזה. על סמך ניסיון העבר סברו בארגון שישראל תירתע מלהגיע למקום, ושאם בכל זאת תנסה לעשות זאת - העולם יבלום אותה.
הנחות היסוד האלה התבדו כעת. מתקפת 7 באוקטובר שחררה את ישראל מהכבלים שהגבילו אותה בעבר, והחלטת הממשלה לפעול לפגיעה קשה ביכולת התפקודית והצבאית של חמאס חייבה להגיע גם למקומות שהוטל עליהם עד כה איסור. בין אלה, שיפא בולט במיוחד לא רק משום תחושת החסינות שהוא קנה לעצמו ולצמרת חמאס, אלא כי הוא זכה למעמד מיתי כמעט גם בדעת הקהל כמבצר שלא ייפול לעולם.
מקסימום שקיפות
ישראל נמנעה מלתקוף את שיפא מהאוויר, אבל כחלק מהמבצע הקרקעי היא הפעילה לחץ משמעותי סביבו, שלווה בקריאות לציבור הפלשתיני ולסגל הרפואי להתפנות ממנו. הלחץ הניב תוצאות משמעותיות: יותר מ־90 אחוזים מאוכלוסיית ביה"ח התפנתה בשבוע האחרון, ובמקביל ישראל גם הציעה להנהלת ביה"ח להעביר ציוד רפואי חיוני (בעיקר אינקובטורים) שיבטיח את שלום החולים שנותרו בו.
הדילול באוכלוסיית שיפא הקל משמעותית את ההחלטה לפעול בו. צה"ל אמנם הגביל בינתיים את הפעולה לאגף אחד בבית החולים שלגביו היה מידע כי שהו בו חטופים ובוצעה מתוכו פעילות טרור, אבל אסור לשלול את האפשרות שהפעילות תורחב גם לאגפים האחרים. מטבעה של פעילות כזאת - שמלווה כל העת בתשאולי שטח של הסגל הרפואי ושל החולים, כפי שהעידו אתמול הפלשתינים עצמם - שהיא מניבה מידע. מאחר שידוע כי חלק מהחטופים נפצעו במהלך החטיפה או לאחריה, סביר שאם הם שהו או טופלו בשיפא ייאספו ראיות ועדויות שילמדו על הטיפול שהם קיבלו ועל מצבם הרפואי.
למרות החששות, ההחלטה לפעול בשיפא הייתה מוצדקת. אבל על ישראל להבטיח שהיא שומרת על שלמותו, מאפשרת את המשך הטיפול בחולים והסגל הרפואי שנותרו בו, ומציגה את פעולותיה בשקיפות המרבית לגורמים בינ"ל כדי שלא תואשם בפשעי מלחמה. צריך לקוות שהפעילות בביה"ח תאפשר ללקט די מידע שילמד כי אכן בוצעה מתוכו פעילות טרור (אתמול ניסתה חולית חמאס לפגוע בלוחמים בכניסתם למתקן), כדי שאפשר יהיה להשתמש בו להעמקת ההפללה של חמאס ולהבהרת הצורך של ישראל לפעול גם במתקנים מוגנים כמו בתי חולים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו