יותר מ-1,000 עצורים, יותר מ-100 פלשתינים נהרגו - שיותר מ-50% מהם נושאי נשק. הפרות סדר שמדוכאות בירי חי לברכיים, ופעילות אינטנסיבית במחנות הפליטים ג'נין ונור א-שמס - שבעבר הייתה תופסת את כל תשומת הלב הציבורית. זוהי רשימה חלקית בלבד מהמתרחש בימים אלו ביהודה ושומרון בהיבט המבצעי.
פעילות כוחות מג"ב באיו"ש// דוברות המשטרה
בניסיון לשלוט במצב פועלים בפיקוד מרכז בשני ראשים גם יחד. מצד אחד, האמירה של "מה שהיה הוא לא מה שיהיה" נכונה כמו בעזה גם כאן, ובצה"ל מבהירים גם בהתבטאויות רשמיות וגם לכוחות בשטח שמדובר במלחמה בכל קנה מידה. לצד זאת, מנסים בצה"ל לשמור על איזון בכל דרך אפשרית: הרתעה חד-משמעית מצד אחד, ומנגד ניסיון שלא לפתוח חזית נוספת על אלו הבוערות בעזה ובגבול הצפון.
רוב הכוחות ביו"ש כרגע הם כוחות מילואים. מדובר בעשרות גדודים של לוחמים, שגויסו עם פתיחת המלחמה והחליפו את הכוחות הסדירים. הללו פועלים בשטח באגרסיביות. במחנה הפליטים ג'נין הכוחות פועלים כמעט מדי לילה, בליווי כלי טיס - מה שרק לפני חודש נראה כמשימה כמעט בלתי אפשרית בגלל ההשלכות המדיניות שיכולות היו להתלוות לה.
מאז פתיחת המערכה בעזה נראה כי ההרתעה ניכרה בשטח. פלשתינים מיעטו לצאת לכבישים, וגם הפרות הסדר בערים הסתיימו לרוב ללא חיכוך עם צה"ל ולא זלגו לצירים משמעותיים. אלא שככל שחולף הזמן, כך ההרתעה נשחקת.
זה ניכר כשתושב היישוב אביגיל נתקל בעשרות פורעים שהתפזרו רק כשירה באוויר, וכשפלשתינים תקפו מוסקי זיתים באמצעות גרזן ומסור. זה נכון גם לצד השני, ויש יותר אירועי תקיפה של מתיישבים נגד פלשתינים - שגונו על ידי האמריקנים.
המתיישבים מוטרדים דווקא מהימים שלאחר המלחמה. מכך שצה"ל אמנם משנה כעת את הדיסקט, אך זה יוחלף בחזרה עם שוך הקרבות. לטענתם, אם אופי העבודה לא ישתנה באופן עמוק מהשורש, הטרור יגבר.
ולמרות הנחישות המבצעית, מתברר שיש גם חיכוכים בין הכוחות - המילואימניקים והסדירים שמנהלים את הגזרות. הראשונים, בעיקר מי שמתגוררים בהתיישבות, סוברים כי יש לפעול באופן אגרסיבי אף יותר. זה יוצר עימותים מסוימים בשטח. באחד המקרים השבוע עימות כזה הסתיים בהדחת מפקד פלוגת מילואים. במקרים אחרים חילוקי הדעות נפתרים בדרכים דיפלומטיות יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו