למרות שבאופן רשמי רק המטה לביטחון לאומי עוסק בשאלת היום שאחרי ברצועת עזה, תרחישים שונים נמצאים על השולחן באשר לאופן שבו תסתיים הלחימה ויושג היעד הרשמי: מיטוט שלטון החמאס. בעוד יתר חברי הקבינט ממעטים להתבטא בנושא וכך גם ראש הממשלה, רמז היום (חמישי) חבר הכנסת גדעון סער מה יקרה ברצועה: "בטווח הזמן הנראה לעין, כל שטח בארץ ישראל שנמסר לפלשתינים יהפוך לבסיס חמוש לתוקפנות פראית נגד ישראל. לכן, בשום תנאי אין לחדש את תהליך הנסיגות. גם מכל שטח שאינו בשליטתנו אין אפשרות להתנתק מאחריות ביטחונית ומפגיעה שוטפת בבניין כוח".
סער היה זה שהציע רצועת ביטחון בין עזה ליישובי העוטף, הצעה שישראל מיישמת כבר בשטח והיא צפויה להישאר גם בנסיגת הכוחות. לכן, דבריו באשר לאחריות ביטחונית על הרצועה במודל יהודה ושומרון - משקפים גם הפעם יותר מאשר את דעתו האישית, כי אם את הכיוון אליו יורה הקבינט בסופו של דבר. נתניהו חוזר ואומר לעולם כי ישראל איננה רוצה שליטה ברצועה, אך הוא לא מתייחס לנושא הביטחוני. כל גורם מדיני איתו שוחחנו הבהיר: "ישראל לא תוכל לוותר על נוכחות ביטחונית ביום שאחרי".
בינתיים כבר ירד מהשולחן אחת האפשרויות שנידונה בקבינט המצומצם: "תרחיש ביירות" המתייחס להגליית צמרת חמאס במקום השמדתו. "אין דבר כזה. סינוואר חייב למות ברצועה", אמר גורם מדיני ל"ישראל היום".
החלופה היא אכן מה שקיבלה ישראל מערפאת - תכנון פיגועים מתוניס הרחוקה. בניגוד לפרסומים אחרים, שרים בקבינט מתנגדים לתרחיש כזה משני טעמים - האחד סיכוי קלוש לכניעתו של סינוואר והשני - המשך הלכה למעשה של שלטון חמאס ברצועה באופן הזה.
כפי שפרסמנו מוקדם יותר השבוע, המל"ל החל לדון בשאלת השליטה ברצועה ביום שאחרי המלחמה, לצד זאת עוסק בנושא גם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, למעשה מהימים הראשונים שאחרי הטבח. כהן פועל במינוי בלתי רשמי מטעם נתניהו אל מול המפרציות ומצרים בשאלת החטופים וכן באפשרויות לפינוי אוכלוסיה מעזה למצרים (במתווה המוניטרי), אך גם שאלת השלטון ברצועה צפה ועולה. אחת האפשרויות שנידונה היא מינוי איש מנגנונים ותיק כמו מוחמד דחלאן (שכרגע מסרב להצעות) שיפעל באופן הדוק אל מול ישראל ולא הרשות הפלסטינית.
אלא שבעוד הדיונים האלה נערכים בחשאיות, לארה"ב יש כבר תוכניות ליישום. מזכיר המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן שצפוי לנחות בישראל מחר, נשאל השבוע מי ישלוט ברצועת עזה לאחר המלחמה והשיב כי "חזרה של הרשות הפלסטינית המוכרת בינלאומית היא ה'הגיונית ביותר'". אלא שהרשות חלשה כפי שלא הייתה בעבר, אבו מאזן בסוף דרכו ובישראל לא מעוניינים כמו האמריקנים להחיות על כידוני חיילי צה"ל את פתרון שתי המדינות.
גם אבו מאזן לא פראייר. הוא דורש ב"תמורה" לקבלת האחריות על עזה הכרה ברש"פ כמדינה - תהליך שישראל כבר לא תוכל לעצור אחרי האשראי המדיני העצום שקיבלה לטובת המלחמה. באופן הזה חיילי צה"ל ינקו את עזה מחמאס, ונקבל לפתחנו רשות שאיננה מסוגלת לשלוט בעזה, התחמשות מחודשת נגדנו וחוסר ביטחון.
"היעדר החלטה בשאלת היום שאחרי טעות קשה", אומר ל"ישראל היום" אחר מחברי ועדת חוץ וביטחון מתוך הקואליציה. "מבחינת כל העולם יש להם פתרון - רש"פ משודרגת מדינית. לכן לא רק שצריך להחליט עכשיו מה היעד, אלא נדרש לעצב מציאות בשטח תוך כדי הפעילות בעומק הרצועה". בלי יעד כזה הוא מתריע - יהיה קשה מאוד לחסל את חמאס ושלטונו ברצועה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו