הלחימה בדרום מותחת את צה"ל לקצה, אבל ספק אם יש מפקדים רבים שנדרשו להתמודד עם אתגרי לחימה כמו מפקד גדוד 13 בגולני, סא"ל תומר גרינברג. הגדוד שלו החזיק את גזרת נחל עוז, הופתע וספג מחיר דמים כואב במיוחד, אבל התאושש, יצא לקרב, חיסל עשרות מחבלים וייצב את הקו, ועכשיו הוא מתאמן לקראת המערכה הקרקעית ברצועה.
בשבת השחורה היה גרינברג בביתו בקיבוץ אלמוג שבים המלח. "ב-6 וחצי בבוקר קיבלתי טלפון שהתחילה מתקפת רקטות ומרגמות. התלבשתי ויצאתי לדרך. התקשרתי לסמג"ד שלי להבין מה קורה, והוא אומר לי שיש מחבלים בכל מקום", הוא מספר בראיון מיוחד ל"ישראל היום". "אמרתי לו שני דברים: תעלו על הנמ"רים (הרכב המשוריין של גולני, י"ל), ויישובים קודמים למוצבים".
הוא נסע במהירות לגזרה. בדרך התבשר שהסמג"ד שלו נהרג (בדיעבד התברר שהוא נפצע קשה), ושגם אחד ממפקדי הפלוגה נהרג. ב-09:00 הוא הגיע לגזרה, חבר לכוחות נוספים והחל במסע היתקלויות. הראשונה ליד קיבוץ גבים, השנייה ליד רעים, והשלישית בצומת סעד. "בסעד אני מנסה להבין תמונת מצב, מה קורה בגדוד, ופתאום נפתח עלינו מטח אש קשה מהשיחים. זאת היתקלות שאני תופס עליה פיקוד, אני מסדר שם את הכוחות, שולח כוח אחד באיגוף שהורג את המחבלים, ואז מקבל תמונת מצב שהיא החלום הרע של כל מג"ד".
מה הייתה תמונת המצב?
"שבכל היישובים בגזרה יש מחבלים, שלכל המוצבים בגזרה הם חדרו ויש מחבלים, שיש המון פצועים ויש המון הרוגים. שאלתי איזה יישוב במצב הכי רע. עונים לי שכפר עזה, אז חבר הכניס אותי לשם עם רכב פרטי".
בכפר עזה הוא מוצא ערב-רב של כוחות וכאוס מוחלט. "נכנסתי לבית הראשון שראיתי בו חיילים. היו בו גבר ואישה צעירים, יושבים בתוך הממ"ד וחוסמים שאף אחד לא יוכל להיכנס, וחיילים בסלון שמוציאים את הנשקים מהחלונות ויורים החוצה. אני רואה דם ובעיקר אני שומע יריות מלפנים, מבין פחות או יותר איפה המחבלים ומתחיל להתקדם לאט-לאט".
"ירדה לי דמעה"
בשלב הזה חברו אליו שני נמ"רים, וגם איש מבצעים של השב"כ שעזר לכוח של גולני להיות ממוקד. "עברנו 7-6 איתורים. מראים לנו איפה המחבלים, ואנחנו מטפלים בהם וממשיכים לבית הבא. בשעות הערב הוא אומר לי שיש איתור של בית שאין בו מחבלים. אני שואל מה יש שם, והוא אומר שזה בית שיש בו שני תינוקות שההורים שלהם נהרגו.
"הגענו לשם, פרצנו פנימה, אני רואה את האמא ירויה בסלון, אני מגיע לחדר של הילדים, אני רואה את האבא שוכב עם כדור בראש", הוא נזכר בכאב. "אני מזהה את האבא, הוא קצין בגולני לשעבר, יצא לי גם לעבוד איתו, ואני רואה שני תינוקות מתוקים, עיניים כחולות, בני אולי שנתיים, פשוט יושבים בלול בשקט. עטפנו אותם ולקחנו אותם איתנו בנמ"ר. לפני שיצאנו נכנסתי לשטוף ידיים במקלחת של הבית, אבל האמת היא שרציתי לשטוף את הדמעה שירדה לי".
"אנשים נלחמו בגבורה"
הגדוד שלו המשיך להילחם גם ביממה הבאה וחיסל עשרות מחבלים. הוא סגר את הפרצות בגדר עם נמ"רים וטנקים, וירה בכל מחבל שניסה לחדור או לצאת בחזרה לעזה. ביום ראשון בערב כינס את החיילים שלו. גדוד 13 שילם מחיר דמים כואב של 41 הרוגים ו-91 פצועים. לשם השוואה, במלחמת יום הכיפורים, שגם בה עמד גדוד 13 בחזית, היו לו 23 הרוגים. רבים מחייליו נהרגו בהגנה על המוצבים.
את המספר הגדול של הנפגעים הוא מסביר בכך שהגדוד היה פרוס על הרבה נקודות ומצא את עצמו בנחיתות בכולן. "התכוננו לפריצה ליישוב אחד, מקסימום שניים. פרצו לכולם, וגם למוצבים. הופתענו", הוא אומר. "אנשים נלחמו בגבורה. יש לנו לוחם שקפץ על רימון, מ"פ שנפצע, חבש את עצמו וחזר להילחם. זה שנשארנו שם ופגענו בעוד מחבלים זאת ההנצחה הכי גדולה של אלה שנהרגו. זה גם מה שהם היו מצפים מאיתנו לעשות".
עכשיו הגדוד בהכנות קדחתניות לשלב הבא. גולני, כמו תמיד, תהיה בחוד. המוטיבציה בשיאה. "אף אחד לא חושב שזה יהיה טיול, אבל צריך לזכור שזאת התקפה בשטח האויב, ולא בשטחנו. כשאני לא חייב להגיע הכי מהר לתוך יישוב אני יכול לעבוד יותר נכון, יותר חכם, עם יותר עוצמת אש, כי אין לי לחץ. האויב יאתגר אותנו, אבל אני בטוח בניצחון שלנו", הוא אומר.
איך אתה מגדיר ניצחון?
"לפגוע בכמה שיותר מחבלים ולדאוג שבעוטף עזה יחיו בשקט. התאומים האלה שהצלנו אותם - אליהם הביתה כבר לא ייכנסו מחבלים. התאומים האלה הם המוטיבציה שלי".
חמאס מתכונן למערכה הזאת כבר 15 שנה.
"גם אנחנו מתכוננים אליה 15 שנה. עכשיו בוא נראה מי התכונן יותר טוב. ברור לכולנו על מה אנחנו נלחמים, וגם לא צריך להגיד ללוחמים יותר מדי. בגולני יותר קשה להוציא אנשים למד"ס מאשר למלחמה. הרצון להיכנס ולהילחם גדול מאי-פעם. זאת לא נקמה. זה התאומים, הם אפילו לא בכו כשהוצאנו אותם בנמ"ר. חשבתי על הילדה שלי, בת 3 וחצי. זה בשבילם".
מה אתה אומר על ההשוואה המתבקשרת למלחמת יום הכיפורים?
"הלוחמים שלי אומרים בימים האחרונים שהם יהיו דור יום כיפור 2. צריך לזכור שאחרי ההפתעה, דור יום כיפור תקף פנימה והביס. לא בהתקפה הראשונה, אבל במתקפת הנגד השנייה הוא ניצח. גם אנחנו נסיים ככה".